יתד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יָתֵד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יתד
הגייה* yated
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש י־ת־ד
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר': יְתֵדוֹת, נ"י: יְתַד־, נ"ר: יִתְדוֹת־
יתד לאוהל תקועה באדמה.
  1. לשון המקרא מוט מחודד בקצהו מיועד לתקוע אותו באדמה או בקיר ולחזק אליו משהו או לתלות עליו.
    • ”וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר אֶת יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט וַתִּתְקַע אֶת הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ; וְהוּא נִרְדָּם וַיָּעַף וַיָּמֹת.“ (שופטים ד, פסוק כא)
    • ”בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְנִגְדְּעָה וְנָפְלָה וְנִכְרַת הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר עָלֶיהָ כִּי יְהוָה דִּבֵּר.“ (ישעיהו כב, פסוק כה)
    • ”הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי.“ (ישעיהו נד, פסוק ב)
    • ”הֲיֻקַּח מִמֶּנּוּ עֵץ לַעֲשׂוֹת לִמְלָאכָה, אִם יִקְחוּ מִמֶּנּוּ יָתֵד לִתְלוֹת עָלָיו כָּל כֶּלִי.“ (יחזקאל טו, פסוק ג)
  2. עברית חדשה פין עץ קשה וחזק הקבוע בלזבזת של סירת משוטים, עליו משעינים את המשוט בשעת החתירה.
    • "המשוט מתחבר אל היתד באמצעות עניד (strop) - טבעת חבל המקיפה את המשוט והיתד ומחברת אותם יחד." (הועדה להדרכה ימית שע"י מחלקת הים של הסוכנות היהודית לא"י, ימאות למעשה, 1945)

מידע נוסף[עריכה]

 2. ביוונית עתיקה נקרא κλειδός או κλείς, "מַפְתֵחַ" (בלשון חז"ל - "אקלידא", קליד), על שום דמיונו לחפץ זה.[1]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

 1. אנגלית: peg‏, stake‏‏‏‏
 2. אנגלית: thole pin‏, tholepin‏‏‏‏
 2. יוונית עתיקה: κλειδός‏, κλείς‏‏‏‏ (הגייה:קְלֵיס, קְלֵידוֹס)

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. L. Casson, Ships and Seamanship in the Ancient World, 1995, p. 46.


השורש יתד

השורש י־ת־ד הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ת־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָתַד יוֹתֵד

(ב׳ פעוּל: יָתוּד)

יִיתַד יְתַד לִיתֹד
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִתֵּד מְיַתֵּד יְיַתֵּד יַתֵּד לְיַתֵּד
פֻּעַל יֻתַּד מְיֻתָּד יְיֻתַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

יָתַד[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא יתד
שורש וגזרה י־ת־ד, גזרת נפ"יו
בניין פָּעַל (קַל)
  1. נדיר תָּחַב וְתָקַע בְּחָזְקָה יָתֵד.
    • "אֲנִי יוֹתֶדֶת שַׁפְרִיר הֶחָצֵר וְכִיּוֹר לְרַחְצַת יָד וָרגל מִשֵּׁמֶץ." סעדיה הגאון, "שבעתא לשבועות ואזהרות"
    • בטיול של שבט הצופים, הורה המדריך לחניכיו לִיתֹד את יתדות האוהל.

גיזרון[עריכה]

  • מן "יָתֵד".

ראו גם[עריכה]


השורש יתד

השורש י־ת־ד הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ת־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָתַד יוֹתֵד

(ב׳ פעוּל: יָתוּד)

יִיתַד יְתַד לִיתֹד
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִתֵּד מְיַתֵּד יְיַתֵּד יַתֵּד לְיַתֵּד
פֻּעַל יֻתַּד מְיֻתָּד יְיֻתַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל