גיד
מראה
גִּיד
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גיד |
הגייה* | gid |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ג־י־ד |
דרך תצורה | משקל קִיל |
נטיות | ר׳ גִידִים |
- לשון המקרא רקמת חיבור בין עצם לשריר.
- לשון המקרא [לא בשימוש] צבר סיבים המעבירים תחושות פיזיות, בפרט כאב.
- לשון חז"ל בהשאלה מן (1): איבר מינו של הזכר.
- ”וּכְרוּת שָׁפְכָה, כֹּל שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד; וְאִם נִשְׁתַּיֵּר מֵהָעֲטָרָה אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, כָּשֵׁר.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק ח, משנה ב)
- ”וכי יהיה לאיש בן בן הסמוך לגבורתו של איש ועד שיקיף זקן התחתון כו' תני רבי חייא עד שיקיף עטרה כי אתא רב דימי אמר הקפת גיד ולא הקפת ביצים“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף סח, עמוד ב)
גיזרון
[עריכה]- המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; ארמית: ܓܝܳܕܳܐ (גִּידָא), ערבית: جِيد (גִ'יד) – צואר; אכדית: gīdu
- בימי קדם לא הייתה הבחנה בין החוטים השונים שכונו גיד, וכך היה גם עם המילה היוונית neûron) νεῦρον) ומקבילותיה בלשונות אירופה.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]1,2
- τένοντας (תעתיק: ténontas)
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: גיד |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גידים |