לדלג לתוכן

חיב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף חייב)

חִיֵּב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאחייב
שורש וגזרהח־ו־ב
בנייןפִּעֵל
  1. מנע בחירה חפשית מאדם לעשות כרצונו. העמידו במצב שלא בטובתו.
    • ”הַמְּעִיסָּה, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹטְרִין, וּבֵית הִלֵּל מְחַיְּבִין; הַחֲלִיטָה, בֵּית שַׁמַּאי מְחַיְּבִין, וּבֵית הִלֵּל פּוֹטְרִין.“ (משנה, מסכת חלהפרק א, משנה ו)
    • ”אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא חִיְּבוּ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֶלָּא מִשּׁוּם רוֹשֵׁם, שֶׁכָּךְ הָיוּ כוֹתְבִין עַל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן, לֵידַע אֵיזֶהוּ בֶן זוּגוֹ.“ (משנה, מסכת שבתפרק יב, משנה ג)
    • ”וּמַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּדַר מֵאִשְׁתּוֹ הֲנָאָה וְהָיְתָה כְתֻבָּתָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת דִּינָרִין, וּבָא לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא וְחִיְּבוֹ לִתֶּן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ.“ (משנה, מסכת נדריםפרק ט, משנה ה)
    • ”מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדּר אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ, אֶלָּא אִם רוֹצֶה כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּבוֹנֶה, וְעוֹשֶׂה חָזִית מִבַּחוּץ.“ (משנה, מסכת בבא בתראפרק א, משנה ב)
  2. [חוק ומשפט] הטיל על נידון עונש. פסק כי הוא אָשֵׁם.
    • ”...לָמָּה יִרְאֶה אֶת־פְּנֵיכֶם זֹעֲפִים מִן־הַיְלָדִים אֲשֶׁר כְּגִילְכֶם, וְחִיַּבְתֶּם אֶת־רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ?“ (דניאל א, פסוק י)
    • ”שני סופרי הדיינין עומדין לפניהם אחד מימין ואחד משמאל וכותבין דברי המזכין ודברי המחייבין (משנה, מסכת סנהדריןפרק ד, משנה ג)
  3. הוכיח כי רק אפשרות אחת קיימת.
    • המשוואה מחייבת את המסקנה הנ"ל.

גיזרון

[עריכה]
  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

חַיָּב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאחייב
הגייה*khayav
חלק דיברתואר
מיןזכר
שורשח־ו־ב
דרך תצורהמשקל קַטָּל
נטיותנ׳ חַיֶּבֶת; ר׳ חַיָּבִים; נ"ר חַיָּבוֹת
  1. מוכרח לעשות, בדר"כ על פי צו חוקי.
  2. לשון חז"ל רשע. בעל עברות.

גיזרון

[עריכה]
  • השורש מופיע פעם אחת במקרא

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]


תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: must‏‏‏‏ (1)

ראו גם

[עריכה]