נותר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוֹתַר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נותר
שורש וגזרה י־ת־ר, גזרת נפ"יו
בניין נפעל

[[קטגוריה: בניין נפעל]]

  1. לשון המקרא נשאר, השתייר.
    • "וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ וַיֹּאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד וְלֹא נוֹתַר כָּל יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות י, פסוק טו)
    • "כִּי אָמַר יְהוָה לָהֶם מוֹת יָמֻתוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן" (במדבר כו, פסוק סה)
    • "אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי" (מלכים א׳ יט, פסוק י)
    • "זה אחד של אותה חבורה הוא פסח אין נאכל אלא בלילה ואינו נאכל אלא עד חצות ואין חייבין עליו משום נותר ואין מחשבה פוסלת בו משום פגול עד שיעלה עמוד השחר" (תוספתא, סדר מועד, מסכת פסחים, פרק ה', י')
    • "כֻּלָּם נָשָׂא הָרוּחַ, כֻּלָּם פָּרְחוּ לָהֶם/ וָאִוָּתֵר לְבַדִּי, לְבַדִּי..." (לְבַדִּי, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
    • "כְּבָר שָׁנָה. לֹא הִרְגַּשְׁנוּ כִּמְעַט / אֵיךְ עָבְרוּ הַזְּמַנִּים בִּשְׂדוֹתֵינוּ. / כְּבָר שָׁנָה, וְנוֹתַרְנוּ מְעַט. / מָה רַבִּים שֶׁאֵינָם כְּבָר בֵּינֵינוּ." (שיר הרעות, מאת חיים גורי)

גיזרון[עריכה]

  • מן התנ"ך.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מובאות נוספות[עריכה]

  • "וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר" (תהילים קו, פסוק יא)
  • "כחצי זית בשר וכחצי זית לחם מצטרפין זה עם זה לפגל בלחם אבל לא בבשר פגול בקדשי קדשים מצטרפין זה עם זה נותר בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים אין מצטרפין זה עם זה" (תוספתא, סדר קודשים, מסכת מעילה, פרק א', טו')
  • "מִמְּרוֹמֵי חַלּוֹנִי לֹא אַפְרִיחַ בּוּעוֹת שֶׁל סַבּוֹן צוֹהֵל וּמְאֻשָּׁר. רָחַקְתִּי מִנְּוֵה יַלְדוּתִי וְנוֹתְרוּ צַעֲצוּעַי נִכְלָמִים" ("לא אצא עוד שחק" / אברהם ברוידס)
  • " וַיֹּאמֶר דָּוִד-הֲכִי יֶשׁ-עוֹד, אֲשֶׁר נוֹתַר לְבֵית שָׁאוּל; וְאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד, בַּעֲבוּר יְהוֹנָתָן" (שמואל ב׳ ט, פסוק א)
  • "וכן אם אמר לו כל מה שאוכל עימך טמא, או נותר, או פיגול-הרי זה אסור" (משנה תורה להרמב"ם, ספר הפלאה, הלכות נדרים, פרק י"ז)
השורש יתר

השורש י־ת־ר הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ת־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נוֹתַר נוֹתָר יִוָּתֵר הִוָּתֵר לְהִוָּתֵר
הִפְעִיל הוֹתִיר מוֹתִיר יוֹתִיר הוֹתֵר לְהוֹתִיר
הֻפְעַל הוּתַר מוּתָר יוּתַר -אין- -אין-
פִּעֵל יִתֵּר מְיַתֵּר יְיַתֵּר יַתֵּר לְיַתֵּר
פֻּעַל יֻתַּר מְיֻתָּר יְיֻתַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל נִתְיַתֵּר או נִתּוֹתַר מִתְיַתֵּר או מִתּוֹתֵר יִתְיַתֵּר או יִתּוֹתֵר הִתְיַתֵּר או הִתּוֹתֵר להִתְיַתֵּר או לְהִתּוֹתֵר

הערה[עריכה]

  • חז"ל נהגו להטות שורש זה בבניין התפעל לפי שני דרכים:
  1. על פי דרך ייחודי לשורש זה בגזרת נפ"יו ובמשמעות של הישארות, לפי המקור: "היא אלא לרב הונא מאי והנשאר כדתניא דבי ר' ישמעאל שאם נשאר ומאי חטאת היא ארישא א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה גבי מנחה דכתיב והנותרת הכי נמי שאם ניתותר וכי תימא ה"נ" (תלמוד בבלי, סדר קודשים, מסכת מעילה, דף ח')
  2. על פי גזרת השלמים ובמשמעות של הוספה או של הפיכה למיותר, לפי המקור: "אין אויר מחיצות מייתרו וכו' דמלשון זה כמגמע דהחצר לא נתייתר דלא הוי גדול יותר מקויים וז"א דכיון דנפרז נתגדל אלא דהייתור אין אוסרו משום דאית בה דיורין כז ד"ה מרקאמר וכח ומעסיה" (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת עירובין, דף י"ג)