קצה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: קֵצֶה.

קָצֶה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קצה
הגייה* katse
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־צ־י/ה
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ קְצָווֹת, קְצֵה־, קְצוֹת־ וגם קַצְוֵי
  1. המקום שבו משהו מסתיים במיוחד על פני שטח כלשהו, סוף.
    • ”וְיִתֶּן-לִי אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכֲכֶם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.“ (בראשית כג, פסוק ט)
    • ”וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר.“ (במדבר לג, פסוק ו)
    • ”וַיִּשְׁלַח מַלְאַךְ יְהוָה אֶת-קְצֵה הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּגַּע בַּבָּשָׂר וּבַמַּצּוֹת...“ (שופטים ו, פסוק כא)
    • ”וכשהוא בא, סוף-סוף, גם אז הרי הוא יושב על קצה הכסא, מנומס כל-כך, כמו זר...“ (ערב ובוקר, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]