קצה

יש להוסיף לדף זה את הערך: קֵצֶה.

קָצָה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	קצה
שורש וגזרה	ק־צ־י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון חז"ל חתך והפריש.

   • ”תְּאֵנִים שֶׁל שְׁבִיעִית, אֵין קוֹצִין אוֹתָן בַּמֻּקְצֶה, אֲבָל קוֹצֶה אוֹתָם בְּחֻרְבָּה“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ח, משנה ו)
   • ”הָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת וְקוֹצָה חַלָּתָהּ עֲרֻמָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְכַסּוֹת עַצְמָהּ“ (משנה, מסכת חלה – פרק ב, משנה ג)
   • ”הַפּוֹשֶׂה בָרִאשׁוֹן, חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ. חָזַר, יִנָּתֵץ“ (משנה, מסכת נגעים – פרק יג, משנה א)

גיזרון

קרוב אל קָץ והקצה

}}

קָצֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קצה
הגייה*	katse
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־צ־י/ה
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	קְצֵה־; ר׳ קְצָווֹת, קְצוֹת־ וגם קַצְוֵי־

1. המקום שבו משהו מסתיים במיוחד על פני שטח כלשהו, סוף.

   • ”וְיִתֶּן-לִי אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכֲכֶם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.“ (בראשית כג, פסוק ט)
   • ”וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר.“ (במדבר לג, פסוק ו)
   • ”וַיִּשְׁלַח מַלְאַךְ יְהוָה אֶת-קְצֵה הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּגַּע בַּבָּשָׂר וּבַמַּצּוֹת...“ (שופטים ו, פסוק כא)
   • ”וכשהוא בא, סוף-סוף, גם אז הרי הוא יושב על קצה הכסא, מנומס כל-כך, כמו זר...“ (ערב ובוקר, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• קרוב אל קץ שורשים נוספים חולקים את השורש הפנימי ק־ץ כמו קצר קצץ וגם הקיץ. כולם שייכים לסופיות.
• השורש הדו-ספרתי הכללי ק-ץ, קרוב אל ק-ט, קשור לרעיון של לחתוך: קצר, קצץ, קצב, קצע, קצה, קֵץ, קטע, קטף, קטם, גם קטל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית קטל 'חתך'), וסביר להניח קטן (=שקטעו אותו).

צירופים

• על קצה המזלג
• קצה גבול היכולת
• אפס קצהו
• על קצות האצבעות
• אחז את החבל בשני קצותיו
• כל קצוי ארץ
• קצה חוט
• אור בקצה המנהרה

מילים נרדפות

• גבול
• זנב
• פאה
• שפה

ניגודים

• התחלה

תרגום

• אנגלית: edge‏, tip‏, end
• ערבית: حافة‏, نهاية‏, طَرَف

ראו גם

• שולים