ישר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: יִשֵּׁר.

יָשָׁר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ישר
הגייה* yashar
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש י־שׁ־ר
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות נ׳ יְשָׁרָה, יִשְׁרַת־; ר׳ יְשָׁרִים, יִשְׁרֵי־; נ"ר יְשָׁרוֹת; יְשַׁר־
  1. קו חד ממדי רציף אינסופי באורכו שמייצג את המרחק הקצר ביותר בין כל שתי נקודות הנמצאות עליו.
    • ”אֹרַח לַצַּדִּיק מֵישָׁרִים יָשָׁר; מַעְגַּל צַדִּיק תְּפַלֵּס.“ (ישעיהו כו, פסוק ז)
    • ”וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל.“ (יחזקאל א, פסוק ז)
    • ”וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה; לָלֶכֶת אֶל־עִיר מוֹשָׁב.“ (תהלים קז, פסוק ז)
  2. נוהג בהגינות ובאדיבות, רודף שלום ונוח לבריות.
    • ”הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל־דְּרָכָיו מִשְׁפָּט; אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא.“ (דברים לב, פסוק ד)
    • ”גַּם אָנֹכִי חָלִילָה לִּי מֵחֲטֹא לַיהוָה מֵחֲדֹל לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם; וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה.“ (שמואל א׳ יב, פסוק כג)
    • ”אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ-עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע.“ (איוב א, פסוק א)
  3. [עממי, תואר־הפועל] במהירות; בלי עיכובים; בלי להתחמק.
    • פינוקיו, לך ישר לבית הספר, ואל תדבר עם שמשון ויובב בדרך!

גיזרון[עריכה]

 2. - אכדית, אִשַׁרֻ išaru בהוראת "מוצדק", שדה סמנטי "ישר" . אוגריתית, ובארמית: ישר.
  • המילה מתועדת בלוחות עמרנה הכתובות בניב כנעני מן המאה ה-14 לפנה"ס בהגיית "יושָרוּ" yu-ša-ru שהוראתה מקבילה לשלח ציטוט: ולפנים הוא שלח כסף מהארמון לאבותיי וכל דבר למחייתם.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ישר
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: ביאור:ישר

יֹשֶׁר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יושר
הגייה* yosher
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־שׁ־ר
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
  1. תכונתו של הישר; התנהגות ראויה והגונה.
    • ”לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְישֶׁר לְבָבְךָ, אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת-אַרְצָם; כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ...“ (דברים ט, פסוק ה)
    • ”וְאַתָּה אִם־תֵּלֵךְ לְפָנַי, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִד אָבִיךָ בְּתָם־לֵבָב וּבְיֹשֶׁר; לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ – חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי, תִּשְׁמֹר.“ (מלכים א׳ ט, פסוק ד)
    • ”גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא־טוֹב; לְהַכּוֹת נְדִיבִים עַל־יֹשֶׁר.“ (משלי יז, פסוק כו)
    • ”בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת לִמְצֹא דִּבְרֵי-חֵפֶץ וְכָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת.“ (קהלת יב, פסוק י)
    • הוריי חינכו אותי ליושר ולכן אינני משקר.

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

יָשַׁר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ישר
שורש וגזרה י־שׁ־רגזרת שלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא היה ישר (תואר), התאים לרצונו של-:
    • ”וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל־בִּלְעָם, לְכָה־נָּא אֶקָּחֲךָ אֶל־מָקוֹם אַחֵר; אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים, וְקַבֹּתוֹ לִי מִשָּׁם.“ (במדבר כג, פסוק כז)
    • ”וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ וּבְכָל־עַמִּי אִשָּׁה – כִּי־אַתָּה הוֹלֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה, מִפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים; וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל־אָבִיו אוֹתָהּ קַח־לִי, כִּי־הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.“ (שופטים יד, פסוק ג).