יפיח

ערך זה עוסק בשם עצם. לערך העוסק בפועל; ראו הפיח.

יָפִיחַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יפיח
הגייה*	yafiakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	י־פ־ח
דרך תצורה	משקל קָטִיל
נטיות

1. לשון המקרא רובד שגוי אדם שמעיד.

   • ”יָפִיחַ אֱמוּנָה יַגִּיד צֶדֶק וְעֵד שְׁקָרִים מִרְמָה.“ (משלי יב, פסוק יז)
   • ”עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה, וְיָפִיחַ כְּזָבִים לֹא יִמָּלֵט.“ (משלי יט, פסוק ה)

גיזרון

• השורש מופיע במקרא גם בבניין קל, ראו 'יָפֵחַ' (ויש אומרים שגם שם הוא שם־עצם). המילה 'יפיח' מופיעה במקרא פעם אחת כפועל (משורש פ־ו־ח, ראו הֵפִיחַ). ככל הנראה שורש י־פ־ח גזור משורש פ־ו־ח, שהוראתו המקורית היתה לפלוט אוויר, לנשוב, והושאל משם לדיבור ועדות.
• מקביל לאוגריתית: 𐎊𐎔𐎈 (יפח) בהוראת: עֵד.

מילים נרדפות

• עֵד

תרגום

• אנגלית: testifier‏‏‏‏