השלילה "לא עוד" (כאשר "עוד" במשמעות (1) לעיל) משמעה: אין הוספה או המשך לקודם. למשל, "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד" (דברים ד לט) או "וַיְהִי כִּמְלֹאת הַכֵּלִים וַתֹּאמֶר אֶל בְּנָהּ הַגִּישָׁה אֵלַי עוֹד כֶּלִי וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֵין עוֹד כֶּלִי וַיַּעֲמֹד הַשָּׁמֶן" (מלכים ב ד ו). לעומת זאת, המילה "יותר" משמשת להשוואה, גם במשפטי שלילה. למשל: "אין פודין את השבויין יותר על כדי דמיהם" (כתובות נב ב). כך, המשפט ראובן לא יבוא יותר אל העיר אינו תקני, ויש לומר ראובן לא יבוא עוד אל העיר.