מארמית: בניין הפעיל (ארמית הַפעֵל) של ס־ל־ק 'עלה'[1]. בתהליך מיחוד לפועל זה, הסליק ← הסּיק :'ל' נטמעת ב'סּ' שמוכפלת ולכן מקבלת דגש[2][3] (ואז בצורת המקור הסּקה ← הנסקה: סּ משוחררת דרך אִנְפּוּף (nasalization), שכאילו מייצר שורש נ־ס־ק שהושאל בעברית אך לא היה קיים[2], כפי שניתן לראות בפסוק דלהלן[4]).
לפיכך, הפועל הסיק לא קיים בעברית בלשון המקרא, אך כן קיים בארמית במשמע המקורי "העלה": ”וּלְדָנִיֵּאל אֲמַר לְהַנְסָקָה מִן גֻּבָּא וְהֻסַּק דָּנִיֵּאל מִן גֻּבָּא“ (דניאל ו, פסוק כד): "הוא אמר להסיק (= להעלות) את דניאל מן הגוב, ודניאל הוסק (= הועלה) מן הגוב".
שתי המשמעויות נגזרות ממשמע יסודי זה 'העלה':
'העלה באש', מהעובדה שדבר שנשרף באש נראה עולה לשמיים כעשן. אותו רעיון במילה עולָה 'קורבן נשרף כליל' (כי הקורבן עולֶה אל השמיים),[5] או אנגלית 'go up in flames'. קיים בעברית במקרא עם שׂ במקום ס.[6]
'העלה בדעתו עד מסקנה', בדומה לביטוי 'מעלה שאלות' או לשפות אחרות כמו אנגלית 'it raises in one's mind the question of': מהעובדה שמשהו מורם בולט וגורם לחשיבה.
(1): הפועל בצורתו הקדומה מצוי בכתובת תל דן בתצורת: "יסק", ומדבר על אחת מערי ישראל הקדומות (כנראה גזר) שהועלתה באש בידי אביו של מלך ארם .
↑ 2.02.1Frederick E. Greenspahn, An Introduction to Aramaic, Second Edition, 2003, page 119
↑CAL "slq 'to go up'. In peal infin. and impf., afel, etc. /sl/ > /ss/ from earliest attestations onward".
↑בנוסף לדניאל ו כד להלן, ראו גם האזכור היחידאי בעברית במקרא: ”אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה“ (תהלים קלט, פסוק ח) = "אם אעלה לשמיים, שם אתה", בתהליך זהה אסליק ← אסּק בהשפעת הארמית. השורש החדש נסק 'עלה' שנוצר כך לא קיים במקרא אך הושאל ונפוץ בעברית חדשה.