מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא מסר עֵדוּת, עפ"ר במסגרת משפט בבית דין.
- ”הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כׇּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, וַאֲדַבְּרָה בְאׇזְנֵיהֶם אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָעִידָה בָּם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.“ (דברים לא, פסוק כח)
- ”וְהוֹשִׁיבוּ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל נֶגְדּוֹ, וִיעִדֻהוּ לֵאמֹר: בֵּרַכְתָּ אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ; וְהוֹצִיאֻהוּ וְסִקְלֻהוּ וְיָמֹת.“ (מלכים א׳ כא, פסוק י)
- ”וְאֵלוּ נֶאֱמָנִין לְהָעִיד בְּגָדְלָן מָה שֶׁרָאוּ בְקָטְנָן.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ב, משנה י)
- לשון המקרא החתים אדם כעֵד על שטר או תעודה.
- ”וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ.“ (ישעיהו ח, פסוק ב)
- ”וָאֶכְתֹּב בַּסֵּפֶר וָאֶחְתֹּם וָאָעֵד עֵדִים וָאֶשְׁקֹל הַכֶּסֶף בְּמֹאזְנָיִם.“ (ירמיה לב, פסוק י)
- גזור מעֵד, ראו שם בגיזרון.
- לשון המקרא פָּקַד, ציווה, הזהיר.
- ”וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהֹוָה: לֹא יוּכַל הָעָם לַעֲלֹת אֶל הַר סִינָי, כִּי אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ.“ (שמות יט, פסוק כג)
- ”וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם, הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן.“ (דברים ח, פסוק יט)
- ”מוּעָד, כֹּל שֶׁהֵעִידוּ בוֹ שְׁלשָׁה יָמִים.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ב, משנה ד)
- מן עֵדוּת בהוראת: חוק, מצווה, ראו שם בגיזרון.
- ע"פ ההלכה בכדי לחייב אדם עונש על עבירה, צריך שהעֵד יעיד בחוטא (יתרה בו) ויעיד בבית דין (ימסור הצהרה).
