נוכח

ערך זה עוסק בשכנוע או במשפט. לערך העוסק בנוכחות; ראו נכח.

נוֹכַח

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	נוכח
שורש וגזרה	ו־כ־ח, גזרת נפ"יו
בניין	נִפְעַל

1. לשון המקרא שוכנע בנכונות טענה כלשהי. הוכח כאמת.

   • ”הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ וְאֵת כֹּל וְנֹכָחַת“ (בראשית כ, פסוק טז)
   • בתחילה חשד הבלש כי ראובן אשם, אולם לאחר מכן נוכח לדעת כי שמעון הוא האשם.
   • ”אך יום אחד נוכחתי, כי טעיתי בחכמת הפרצוף שלי.“ (סיפורו של ג'משיד, מאת מנחם קפליוק, 1974, בפרויקט בן יהודה)
   • ”ואחרי שובי לחשוב בדבר נוכחתי, כי יש אמנם לשמוח על כי שפת אבותינו העתיקה מתחלת להיות כלי־תשמיש גם לרעיונות בלתי דתיים.“ (הקדמה אל התרגום העברי מאת המחבר, מאת מקס נורדאו, בפרויקט בן יהודה)

2. לשון המקרא [לא בשימוש] הוּבָא לְמִשְׁפָּט.

   • ”שָׁם יָשָׁר נוֹכָח עִמּוֹ וַאֲפַלְּטָה לָנֶצַח מִשֹּׁפְטִי“ (איוב כג, פסוק ז)
   • ”לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְהוָה אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ“ (ישעיהו א', פסוק י"ח)

ניגודים

• פקפק

מידע נוסף

• בהווה: נוֹכָח. להבדיל מן "נוֹכֵחַ" שהיא צורת ההווה של השרש נ־כ־ח בבניין קל.

נוֹכֵחַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נוכח
הגייה*	nokheakh
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	נ־כ־ח
דרך תצורה	משקל קוֹטֵל
נטיות	ר׳ נוֹכְחִים; נ׳ נוֹכַחַת, נ"ר נוֹכְחוֹת

1. עברית חדשה מי שנמצא במקום מסוים.

   • ”כל הנוכחים התגלגלו מצחוק לשמע דבריו.“ (אלופי הפה-הגדול, מאת דן אלמגור, בפרויקט בן יהודה)

2. עברית חדשה [דקדוק] כינוי המתייחס לאדם שעמו מדברים.

גיזרון

• מן הפועל נָכַח שחודש ממילת היחס המקראית נֹכַח 'מול'.

מילים נרדפות

• גוף שני (2)

תרגום

• אנגלית present‏‏‏‏
• ספרדית: presente‏‏‏‏ (זכר ונקבה; 1), presente‏‏‏‏ (זכר; 2)
• ערבית موجود‏, حاضر‏‏‏‏