לדלג לתוכן

נוכח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק בשכנוע או במשפט. לערך העוסק בנוכחות; ראו נכח.

נוֹכַח

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נוכח
שורש וגזרה ו־כ־חגזרת נפ"יו
בניין נִפְעַל
  1. לשון המקרא שוכנע בנכונות טענה כלשהי. הוכח כאמת.
  2. לשון המקרא [לא בשימוש] הוּבָא לְמִשְׁפָּט.
    • ”שָׁם יָשָׁר נוֹכָח עִמּוֹ וַאֲפַלְּטָה לָנֶצַח מִשֹּׁפְטִי“ (איוב כג, פסוק ז)
    • ”לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְהוָה אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ“ (ישעיהו א', פסוק י"ח)

ניגודים

[עריכה]

מידע נוסף

[עריכה]
  • בהווה: נוֹכָח. להבדיל מן "נוֹכֵחַ" שהיא צורת ההווה של השרש נ־כ־ח בבניין קל.


השורש וכח

השורש ו־כ־ח הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

[עריכה]
י־כ־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נוֹכַח נוֹכָח יִוָּכַח הִוָּכַח לְהִוָּכַח
הִפְעִיל הוֹכִיחַ מוֹכִיחַ יוֹכִיחַ הוֹכַח לְהוֹכִיחַ
הֻפְעַל הוּכַח מוּכָח יוּכַח -אין- -אין-
פִּעֵל וִכַּח מְוַכֵּחַ יְוַכֵּחַ וַכַּח לְוַכֵּחַ
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְוַכֵּחַ מִתְוַכֵּחַ יִתְוַכֵּחַ הִתְוַכֵּחַ לְהִתְוַכֵּחַ

הערות

[עריכה]
  • הבניינים פיעל והתפעל הם עדות לכך שבמקור השורש הוא עם ו' ולא עם י'.
  • בבניינים התפעל ופיעל על כל זמניהם, וכן בבניין הפעיל בזמן הציווי, עה"פ יכולה להינקד בצירה ואחריו פתח גנובה או בפתח, דהיינו; אֶתְוַכֵּחַ אוֹ אֶתְוַכַּח, מְוַכֵּחַ אוֹ מְוַכַּח, הוֹכֵחַ אוֹ הוֹכַח וכו'...

נוֹכֵחַ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נוכח
הגייה* nokheakh
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש נ־כ־ח
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות ר׳ נוֹכְחִים; נ׳ נוֹכַחַת, נ"ר נוֹכְחוֹת
  1. עברית חדשה מי שנמצא במקום מסוים.
  2. עברית חדשה [דקדוק] כינוי המתייחס לאדם שעמו מדברים.

גיזרון

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]