נוכח

ערך זה עוסק בשכנוע או במשפט. לערך העוסק בנוכחות; ראו נכח.

נוֹכַח

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	נוכח
שורש וגזרה	ו־כ־ח, גזרת נפ"יו
בניין	נִפְעַל

1. שוכנע בנכונות טענה כלשהי. בירר את האמת.

   • ”הנה הוא לך כסות עיניים ואת כל ונכחתהִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינָיִם וְאֶת כָּל וְנֹכָחַת“ (וירא כ, פסוק טז)
   • בתחילה חשד הבלש כי ראובן אשם, אולם לאחר מכן נוכח לדעת כי שמעון הוא האשם.

2. לשון המקרא הוּבָא לְמִשְׁפָּט.

   • ”שָׁם יָשָׁר נוֹכָח עִמּוֹ וַאֲפַלְּטָה לָנֶצַח מִשֹּׁפְטִי“ (איוב כג, פסוק ז)
   • ”לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְהוָה אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ“ (ישעיהו א', פסוק י"ח)

ניגודים

• פקפק

מידע נוסף

• בהווה: נוֹכָח. להבדיל מן "נוֹכֵחַ" שהיא צורת ההווה של השרש נ־כ־ח בבניין קל.

נוֹכֵחַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נוכח
הגייה*	nokheakh
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	נ־כ־ח
דרך תצורה	משקל קוֹטֵל
נטיות	ר׳ נוֹכֵחִים; נ׳ נוֹכַחַת, נ"ר נוֹכֵחוֹת

1. נמצא במקום.
2. [דקדוק]כינוי המתייחס לאדם שעמו מדברים.

גיזרון

מן הפועל נָכַח שחודש ממילת היחס המקראית נֹכַח.

מילים נרדפות

• גוף שני (2)

תרגום

• אנגלית present‏‏‏‏
• ערבית حاضر‏, موجود‏‏‏‏