המקור מופיע במצרית הכתובה בכתב חרטומים בהגיית גֶ'ר (ḏr) כמילת-יחס , בהוראת "מאז", או "מהתקופה של-". ומכאן נגזרה במצרית המילה בהגיית ג'רו (ḏrw) בהוראת "גבול". להלן הירוגליף ḏr:
כשהמילה "טרם" קשורה לפועל, היא מופיעה כמעט תמיד לפני פועל בעתיד, למעט ג' פעמים במקרא שבהן המילה מופיעה לפני פועל בעבר (בשמואל א', בתהילים ובמשלי). לפני פועל בעתיד מילה זו מהפכת את זמן הפועל לעבר, למשל: ”וְטֶרֶם יִגָּלֶה אֵלָיו“ (שמואל א׳ ג, פסוק ז)- מובנו: טרם נגלה אליו.