לדלג לתוכן

אפלו

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אֲפִלּוּ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אפילו
הגייה* afilu
חלק דיבר מילת חיבור
מין
שורש
דרך תצורה אַף + אִלּוּ
נטיות
  1. גם אם.
    • ”הַלּוֹקֵחַ מִן הַסִּיטוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה, לֹא יְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה – אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַסּוּג, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין.“ (משנה, מסכת דמאיפרק ה, משנה ו)
    • "אֲפִלּוּ אִם תַּגִּידִי: זֶה לֹא כְּדַאי; / אֲפִלּוּ אִם תַּגִּידִי: הוֹ, אֵין לִי פִּנַאי;/ אֲפִלּוּ אִם תַּגִּידִי: לֶךְ־לְךָ מֵעָלַי." (אֵינֵךְ יְכוֹלָה, מאת יורם טהרלב)
    • "אפילו שלוליות קטנות היו משמחות אותו" (שלולי, מאת מירה מאיר)

גיזרון

[עריכה]

המילה אפילו מורכבת מצירוף המילים המשנאי אַף+אִלּוּ (=גם אם).

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

מידע נוסף

[עריכה]
  • גם המילה "אילו" היא צירוף מתקופת הבית השני של המילים אם+לוּ (= אם אם).
  • בעברית המקראית הספיקה המילה "אם" כדי לבטא תנאי. לדוגמא: ”אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ“ (דברים ל, פסוק ד), ובמובן זה היא שימשה גם בספרות התלמודית.
  • בספרי ימי הביניים (בכתבי רש"י, הידוע בסגנונו המופתי ורד"ק) נמצא הצירוף "אפילו אם" אלפי פעמים; גם ביאליק השתמש בו: "אפילו אם יחפשו בנרות לא ימצאו שם"; גם מנדלי וגם אחד העם – ולכולם קדמו חז"ל: "מכאן ואילך אמר הקדוש ברוך הוא אפילו אם ירצה לשוב אני מחזק לבו" (שמות רבה).
  • מעט מתקני לשון ניסו לפסול אותו בטענה שיש בו מן היתירות, ואולם על פי הממצא הלשוני והיקפו, אין בו רבב. הלשונאים יצחק אבינרי, ראובן סיוון ויצחק פרץ כתבו בספריהם כי אין פסול ב"אפילו אם".