וסת

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

וֶסֶת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא וסת
הגייה* veset
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר ונקבה
שורש ו־ס־ת
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר' וְסָתוֹת; וֶסֶת־, ר' וִסְתוֹת־
  1. הרגל, מנהג קבוע.
    • "דאמר שמואל: שנוי וסת תחילת חולי" (בבא בתרא דף קמו ע' א)
  2. מחזור הביוץ.
    • "ראתה יום חמשה עשר בחודש זה, ויום ששה עשר בחודש זה, ויום שבעה עשר בחודש זה, רב אמר: קבעה לה וסת" (בבא קמא דף לז ע' ב)
    • "בעא מיניה רבי אבא מרב הונא אשה מהו שתבדוק עצמה כשיעור וסת כדי לחייב בעלה חטאת " (נידה דף יב ע' א)
  3. יציאת דם הנדה במחזור הביוץ של אשה.

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל. אולי מושפע מיוונית: εθος ‏(ethos) – הרגל, מנהג קבוע.

מילים נרדפות[עריכה]

ראה גם[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש וסת


וִסֵּת[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ויסת
שורש וגזרה ו־ס־ת, שלמים
בניין פיעל
  1. כיוון את תנאי הפעולה או את תנאי הסביבה לערך הרצוי.

תרגום[עריכה]


השורש וסת


וַסָּת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא וסת
הגייה* vasat
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ו־ס־ת
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר' וַסָּתִים
  1. מכשיר או התקן שבעזרתו מבצעים את פעולת הוויסות והוא מחזיק את הפעולה בתחום שנקבע.
    • למקרר זה יש גם וסת טמפרטורה וגם וסת לחות.
    • וסת המהירות של המנוע שומר על מהירות קבועה גם כשהעומס משתנה.

תרגום[עריכה]


השורש וסת