וסת

וֶסֶת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	וסת
הגייה*	veset
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר ונקבה
שורש	ו־ס־ת
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ וְסָתוֹת; וֶסֶת־, ר׳ וִסְתוֹת־

1. הרגל, מנהג קבוע.

   • "דאמר שמואל: שנוי וסת תחילת חולי" (בבא בתרא דף קמ"ו.)

2. מחזור הביוץ.

   • "ראתה יום חמשה עשר בחודש זה, ויום ששה עשר בחודש זה, ויום שבעה עשר בחודש זה, רב אמר: קבעה לה וסת" (בבא קמא דף לז ע' ב)
   • "בעא מיניה רבי אבא מרב הונא אשה מהו שתבדוק עצמה כשיעור וסת כדי לחייב בעלה חטאת " (נידה דף יב ע' א)

3. יציאת דם הנדה במחזור הביוץ של אשה.

גיזרון

• לשון חז"ל. אולי מושפע מיוונית: εθος ‏(ethos) – הרגל, מנהג קבוע.

מילים נרדפות

• אורח נשים
• מחזור
• נידה

תרגום

• אנגלית: habit‏‏‏‏‏ (1), period‏‏‏‏‏ (2), menstruation‏‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• מחזור

וִסֵּת

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	ויסת
שורש וגזרה	ו־ס־ת, שלמים
בניין	פיעל

1. כיוון את תנאי הפעולה או את תנאי הסביבה לערך הרצוי.

תרגום

• אנגלית: adjust‏‏‏‏‏, regulate‏‏‏‏‏, control‏‏‏‏‏

וַסָּת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	וסת
הגייה*	vasat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ו־ס־ת
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ וַסָּתִים

1. מכשיר או התקן שבעזרתו מבצעים את פעולת הוויסות והוא מחזיק את הפעולה בתחום שנקבע.

   • למקרר זה יש גם וסת טמפרטורה וגם וסת לחות.
   • וסת המהירות של המנוע שומר על מהירות קבועה גם כשהעומס משתנה.

תרגום

• אנגלית: controller‏, regulator‏‏‏‏‏