וסת

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

וֶסֶת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא וסת
הגייה* veset
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר ונקבה
שורש ו־ס־ת
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ וְסָתוֹת; וֶסֶת־, ר׳ וִסְתוֹת־
  1. לשון חז"ל הרגל, מנהג קבוע בטבע הגוף.
  2. מחזור הביוץ.
    • "ראתה יום חמשה עשר בחודש זה, ויום ששה עשר בחודש זה, ויום שבעה עשר בחודש זה, רב אמר: קבעה לה וסת" (בבא קמא דף לז ע' ב)
    • "בעא מיניה רבי אבא מרב הונא אשה מהו שתבדוק עצמה כשיעור וסת כדי לחייב בעלה חטאת " (נידה דף יב ע' א)
  3. יציאת דם הנדה במחזור הביוץ של אשה.

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל. אולי מושפע מיוונית: εθος ‏(ethos) – הרגל, מנהג קבוע. הביטוי "ארח-נשים" בעברית מקראית מקביל בהוראתו ל-"ווסת"-המשנאי [דרושה הבהרה]. הבהרה: ” וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים, בָּאִים בַּיָּמִים;חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה, אֹרַח כַּנָּשִׁים (בראשית יח, פסוק יא).
  • ”וַנְּהִ֤י כַטָּמֵא֙ כֻּלָּ֔נוּ וּכְבֶ֥גֶד עִדִּ֖ים“ (ישעיהו סד, פסוק ה), "בגד עידים" כצירוף מקראי, היה פיסת בד אינטימית ששמשה לבדיקת ה"עיתים".

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]


ראו גם[עריכה]

וִסֵּת[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ויסת
שורש וגזרה ו־ס־תגזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. עברית חדשה כיוון את תנאי הפעולה או את תנאי הסביבה לערך הרצוי.

גיזרון[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

וַסָּת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא וסת
הגייה* vasat
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ו־ס־ת
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ וַסָּתִים
  1. עברית חדשה מכשיר או התקן שבעזרתו מבצעים את פעולת הוויסות והוא מחזיק את הפעולה בתחום שנקבע.
    • למקרר זה יש גם וסת טמפרטורה וגם וסת לחות.
    • וסת המהירות של המנוע שומר על מהירות קבועה גם כשהעומס משתנה.

גיזרון[עריכה]

  • מחידושי חיים נחמן ביאליק.

תרגום[עריכה]