בינה

בִּינָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בינה
הגייה*	bina
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ב־י־ן
דרך תצורה	משקל קְטִילָה
נטיות	בִּינַת־; ר׳ בִּינוֹת

1. תבונה, עוצם תודעתי מרובד; הכושר להסיק על פי דברים נסיבתיים או עקיפים, ודרכם לשאוב ולשחזר באופן מעשי את סוגיות הליבה.

   • ”וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה...“ (דברים ד, פסוק ו)
   • ”...כִּי לֹא עַם-בִּינוֹת הוּא עַל-כֵּן לֹא-יְרַחֲמֶנּוּ עֹשֵׂהוּ וְיֹצְרוֹ לֹא יְחֻנֶּנּוּ.“ (ישעיהו כז, פסוק יא)
   • ”בְּטַח אֶל-יְהוָה בְּכָל-לִבֶּךָ; וְאֶל-בִּינָתְךָ אַל-תִּשָּׁעֵן.“ (משלי ג, פסוק ה)
   • ”מוּסַר כְּלִמָּתִי אֶשְׁמָע; וְרוּחַ מִבִּינָתִי יַעֲנֵנִי.“ (איוב כ, פסוק ג)
   • ”וְכֹל דְּבַר חָכְמַת בִּינָה אֲשֶׁר-בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹת עַל כָּל-הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים אֲשֶׁר בְּכָל-מַלְכוּתוֹ.“ (דניאל א, פסוק כ)
   • ”...וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת, וְנֶהֱנִין מִמֶּנּו עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בִּינָה וגְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, פסוק יד) לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה; אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה א)

2. [קבלה יהודית] סְפִירָה נשגבת ביותר בספרות הקבלית; מקבילה לאות ה' הראשונה, בשם הוי' – ולעתים מיוחסת בפני עצמה לפרצוף אלקי בעליונים. לעתים מכונה בשם–תבונה. נחשבת לפן נשי באלקות.
3. שם פרטי לנקבה.

גיזרון

• שם פעולה מן הפועל בָּן. שואב גם מן השורש ב-נ-ה (היכולת לבנות ידיעה תועלתית מתוך פרטי פרטים)

צירופים

• בינה מלאכותית
• נשגב מבינתו
• שן בינה

מילים נרדפות

• אינטליגנציה; IQ
• דעת
• חכמה
• הבנה
• תבונה

ניגודים

• בערות
• טפשות
• שכלות
• טמטום

תרגום

• אנגלית: intelligence‏‏‏‏
• ספרדית: inteligencia
• ערבית: ذكاء‏‏‏‏ (תעתיק: דַ'כָאא)

ראו גם

• אוסמוזה
• עצה
• תושיה
• שכינה
• הגיון

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: בינה (קבלה)