מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חסד
הגייה * khe sed
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ס־ד א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ חֲסָדִים; חֶסֶד־, ר׳ חַסְדֵּי־; כ׳ חַסְדּוֹ
לשון המקרא עזרה לזולת שאיננה נובעת מתוך חובה כלשהי.
”וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד , וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר“ (בראשית כא , פסוק כב ) ”סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה“ (במדבר יד , פסוק יט ) ”וַיֹּאמֶר דָּוִד: הֲכִי יֶשׁ עוֹד אֲשֶׁר נוֹתַר לְבֵית שָׁאוּל, וְאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד בַּעֲבוּר יְהוֹנָתָן“ (שמואל ב׳ ט , פסוק א ) ”וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים“ (הושע ב , פסוק כא ) [קבלה] ערך בוויקיפדיה:
חסד
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חסד
הגייה * khe sed
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ס־ד ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ חֲסָדִים; חֶסֶד־, ר׳ חַסְדֵּי־; כ׳ חַסְדּוֹ
לשון המקרא ”וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ, וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ וְהִיא תִרְאֶה אֶת עֶרְוָתוֹ - חֶסֶד הוּא, וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם; עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה - עֲוֹנוֹ יִשָּׂא“ (ויקרא כ , פסוק יז ) ”צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי, וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת“ (משלי יד , פסוק לד ) "מאהב על דברי חסד , ומאחר מתת חרף." (בן סירא מא ) מקביל לארמית וסורית: ܚܸܣܕܵܐ חִסְדָא, בהוראת: בזיון, חרפה, קלון.
יש שקישרו ע"י חילוף ס'←ש' לשורש ח־שׁ־ד בהוראת: חשש דופי.[ 1]
לגבי היחס לשורש ח־ס־ד א , יש שפירשו שזה מקרה נוסף של שורש המשמש לשני הוראות הפוכות,[ 2] ḫašadu - חתונה, נישואין, ובעיקר לנישואי קרובים, שבימי קדם נתפסו כמעשה חסד אצילי, ובמהלך השנים הלך ונהיה דבר מגונה.
↑ כגון רש"ר הירש ויקרא שם.
↑ הואיל משה ויקרא שם.
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא חיסד
שורש וגזרה ח־ס־ד ב
בניין פִּעֵל
לשון המקרא מילה יחידאית במקרא. השורש ח־ס־ד מופיע בהוראה זו במקום נוסף במקרא, ראו לעיל חֶסֶד ב .
מקביל לארמית וסורית: ܚܲܣܸܕ חַסִיד - לבזות, לחרף.
↑ בדפוסים מופיע "חישד", אמנם ע"פ המקבילות מוכח שהנוסח הנכון הוא בסמ"ך.
ערך בוויקיפדיה: חסד