חסד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חֶסֶד א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חסד
הגייה* khesed
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ס־ד א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ חֲסָדִים; חֶסֶד־, ר׳ חַסְדֵּי־; כ׳ חַסְדּוֹ
עשר הספירות

כח"ב: כתר | חכמה | בינה
חג"ת: חסד | גבורה | תפארת
נהי"מ: נצח | הוד | יסוד | מלכות

  1. לשון המקרא עזרה לזולת שאיננה נובעת מתוך חובה כלשהי.
    • ”וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד, וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר“ (בראשית כא, פסוק כב)
    • ”סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה“ (במדבר יד, פסוק יט)
    • ”וַיֹּאמֶר דָּוִד: הֲכִי יֶשׁ עוֹד אֲשֶׁר נוֹתַר לְבֵית שָׁאוּל, וְאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד בַּעֲבוּר יְהוֹנָתָן“ (שמואל ב׳ ט, פסוק א)
    • ”וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים“ (הושע ב, פסוק כא)
  2. [קבלה] אחת מעשר הספירות.

נגזרות[עריכה]

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חסד
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חסד (קבלה)

חֶסֶד ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חסד
הגייה* khesed
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ס־ד ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ חֲסָדִים; חֶסֶד־, ר׳ חַסְדֵּי־; כ׳ חַסְדּוֹ
  1. לשון המקרא חרפה, תועבה.
    • ”וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ, וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ וְהִיא תִרְאֶה אֶת עֶרְוָתוֹ - חֶסֶד הוּא, וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם; עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה - עֲו‍ֹנוֹ יִשָּׂא“ (ויקרא כ, פסוק יז)
    • ”צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי, וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת“ (משלי יד, פסוק לד)
    • "מאהב על דברי חסד, ומאחר מתת חרף." (בן סירא מא)

גיזרון[עריכה]

  • מקביל לארמית וסורית: ܚܸܣܕܵܐ חִסְדָא, בהוראת: בזיון, חרפה, קלון.
  • יש שקישרו ע"י חילוף ס'←ש' לשורש ח־שׁ־ד בהוראת: חשש דופי.[1]
  • לגבי היחס לשורש ח־ס־ד א, יש שפירשו שזה מקרה נוסף של שורש המשמש לשני הוראות הפוכות,[2] ויש אומרים שהמשמעות המקורית היתה נישואין, כמו באכדית: ḫašadu - חתונה, נישואין, ובעיקר לנישואי קרובים, שבימי קדם נתפסו כמעשה חסד אצילי, ובמהלך השנים הלך ונהיה דבר מגונה.

מילים נרדפות[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. כגון רש"ר הירש ויקרא שם.
  2. הואיל משה ויקרא שם.

חִסֵּד[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חיסד
שורש וגזרה ח־ס־ד ב
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא גורם לחרפה ובזיון.

גיזרון[עריכה]

  • מילה יחידאית במקרא. השורש ח־ס־ד מופיע בהוראה זו במקום נוסף במקרא, ראו לעיל חֶסֶד ב.
  • מקביל לארמית וסורית: ܚܲܣܸܕ חַסִיד - לבזות, לחרף.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  1. בדפוסים מופיע "חישד", אמנם ע"פ המקבילות מוכח שהנוסח הנכון הוא בסמ"ך.