תג
תָּג
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תג |
| הגייה* | tag |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ת־ו־ג |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר׳ תָּגִים |
- לשון חז"ל תוספת לאותיות המייפה אותן ומקלה על הקריאה.
- עשיית התגין אינה מעכבת.
- התגים בספר דהו וצריך לחזקם.
- עברית חדשה עצם קטן המסמן שיוך וזהות על חפץ או אדם.
- השוטר סירב להראות את התג למרות שהחוק מחייבו לעשות כן.
גיזרון
[עריכה]- מארמית: כתר, דוגמה במשנה: ”וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא, חֳלָף.“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה יג)
מילים נרדפות
[עריכה]צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- ספרדית:
- אנגלית:
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: תג |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תגים |
- David Curwin, "תג". בלשון, 18/11/2011