תג

תָּג[עריכה]

כתב סיני. הגופן העליון עם תגים, והתחתון ללא.

אדם אוחז בתג משטרה

לשון חז"ל תוספת לאותיות המייפה אותן ומקלה על הקריאה.
- עשיית התגין אינה מעכבת.
- התגים בספר דהו וצריך לחזקם.
עברית חדשה עצם קטן המסמן שיוך וזהות על חפץ או אדם.
- השוטר סירב להראות את התג למרות שהחוק מחייבו לעשות כן.

מארמית: כתר, דוגמה במשנה: ”וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא, חֳלָף.“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה יג)

ערך בוויקיפדיה: תג

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תגים