תפארת

תִּפְאֶרֶת[עריכה]

עשר הספירות
כח"ב: כתר \| חכמה \| בינה חג"ת: חסד \| גבורה \| תפארת נהי"מ: נצח \| הוד \| יסוד \| מלכות

לשון המקרא כבוד, גדוּלה.
- "רבי אומר, איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם--כל שהיא תפארת לעושיה, ותפארת לו מן האדם" (אבות ב א)
- ”תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם; וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה“ (משלי כ, פסוק כט)
- "אני מדליק משואה זו, לכבוד... ...ולתפארת מדינת ישראל" (מתוך קריאת מדליקי המשואה בערב יום העצמאות)
לשון המקרא יופי.
- "יִשמַח משֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ. כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּראשׁוֹ נָתַתָּ. בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי"." (ברכת ישמח משה)
- ”עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן; לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלִַם“ (ישעיהו נב, פסוק א)
[תורת הקבלה] אחת מעשר הספירות.