מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תִּפְאֶרֶת[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
תפארת
|
הגייה* |
tif'eret
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
פ־א־ר
|
דרך תצורה |
משקל תִּקְטֶלֶת
|
נטיות |
|
- לשון המקרא כבוד, גדוּלה.
- "רבי אומר, איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם--כל שהיא תפארת לעושיה, ותפארת לו מן האדם" (אבות ב א)
- ”תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם; וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה“ (משלי כ, פסוק כט)
- "אני מדליק משואה זו, לכבוד... ...ולתפארת מדינת ישראל" (מתוך קריאת מדליקי המשואה בערב יום העצמאות)
- לשון המקרא יופי.
- "יִשמַח משֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ. כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּראשׁוֹ נָתַתָּ. בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי"." (ברכת ישמח משה)
- ”עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן; לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלִַם“ (ישעיהו נב, פסוק א)
- [תורת הקבלה] אחת מעשר הספירות.
מילים נרדפות[עריכה]