מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | נצור |
| הגייה* | natzur |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | צ־ו־ר |
| דרך תצורה | משקל נִקְטָל |
| נטיות | נ׳ נְצוּרָה, ר׳ נְצוּרִים, נ"ר נְצוּרוֹת |
- לשון המקרא שרוי במצור.
- ”וְנוֹתְרָה בַת־צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם; כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה, כְּעִיר נְצוּרָה.“ (ישעיהו א, פסוק ח)
- ”הָרָחוֹק בַּדֶּבֶר יָמוּת, וְהַקָּרוֹב בַּחֶרֶב יִפּוֹל; וְהַנִּשְׁאָר וְהַנָּצוּר בָּרָעָב יָמוּת, וְכִלֵּיתִי חֲמָתִי בָּם.“ (יחזקאל ו, פסוק יב)
| השורש צור |
|
בבניין קל השורש צ-ו-ר ניטה לפי גזרת נע"ו\י, ובבניינים הכבדים השורש צ-י-ר ניטה לפי גזרת השלמים.
| צ-ו-ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
צָר |
צָר |
יָצוּר |
-אין- |
-אין- |
| נִפְעַל |
-אין- |
נָצוּר |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
צִיֵּר |
מְצַיֵּר |
יְצַיֵּר |
צַיֵּר |
לְצַיֵּר |
| פֻּעַל |
צֻיָּר |
מְצֻיָּר |
יְצֻיָּר |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִצְטַיֵּר |
מִצְטַיֵּר |
יִצְטַיֵּר |
הִצְטַיֵּר |
לְהִצְטַיֵּר |
|
|