מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
נצור
|
| הגייה* |
natzur
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
צ־ו־ר
|
| דרך תצורה |
משקל נִקְטָל
|
| נטיות |
נ׳ נְצוּרָה, ר׳ נְצוּרִים, נ"ר נְצוּרוֹת
|
- לשון המקרא שרוי במצור.
- ”וְנוֹתְרָה בַת־צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם; כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה, כְּעִיר נְצוּרָה.“ (ישעיהו א, פסוק ח)
- ”הָרָחוֹק בַּדֶּבֶר יָמוּת, וְהַקָּרוֹב בַּחֶרֶב יִפּוֹל; וְהַנִּשְׁאָר וְהַנָּצוּר בָּרָעָב יָמוּת, וְכִלֵּיתִי חֲמָתִי בָּם.“ (יחזקאל ו, פסוק יב)
| השורש צור
|
|
בבניין קל השורש צ-ו-ר ניטה לפי גזרת נע"ו\י, ובבניינים הכבדים השורש צ-י-ר ניטה לפי גזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
| צ-ו-ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
צָר
|
צָר
|
יָצוּר
|
-אין-
|
-אין-
|
| נִפְעַל
|
-אין-
|
נָצוּר
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
צִיֵּר
|
מְצַיֵּר
|
יְצַיֵּר
|
צַיֵּר
|
לְצַיֵּר
|
| פֻּעַל
|
צֻיָּר
|
מְצֻיָּר
|
יְצֻיָּר
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִצְטַיֵּר
|
מִצְטַיֵּר
|
יִצְטַיֵּר
|
הִצְטַיֵּר
|
לְהִצְטַיֵּר
|
| |
|
