מכתר

מֻכְתָּר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר	תואר
מין	-
שורש	כ־ת־ר
דרך תצורה
נטיות	נ׳ מֻכְתֶּרֶת

1. לשון חז"ל [מליצה] שיש בו מידה כלשהיא עפ"ר טובה ויפה. מפורסם וידוע בה.

   • ”מרדכי מוכתר בנימוסו היה“ (בבלי, מסכת מגילה – דף יב, עמוד ב)

2. [ערבית] תואר כבוד

גיזרון

• מן כתר, הֻכְתָּר.
• 2.

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מילים נרדפות

• מְעֻטָּר

ראו גם

• מעטיר
• עדיו ל־
• שֵׁיח'

מְכֻתָּר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות

1. מוקף בכתר וכדומה לו. עפ"ר מוקף ע"י לוחמי אויב בלחימה.

   • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
     רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גיזרון

• מן כִּתֵּר.

ראו גם

• פרוז
• כיתור
• מְבֻצָּר