צר

צָר, צַר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צר
הגייה*	tsar
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	צ־ר־ר
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	ר׳ צַרִים

1. לשון המקרא שהמרחק קטן בין צדו האחד לצדו האחר.

   • ”וַיּוֹסֶף מַלְאַךְ יהוה עֲבוֹר וַיַּעֲמֹד בְּמָקוֹם צָר אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל.“ (במדבר כב, פסוק כו)

2. שאינו מספיק, מועט.

   • ”הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים שָׁם לְפָנֶיךָ צַר מִמֶּנּוּ.“ (מלכים ב׳ ו, פסוק א)
   • ”וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ.“ (ישעיהו ל, פסוק כ)

גיזרון

• מקרא.
• תבנית המילה קיימת בשפה אוגריתית (ţar; צַר) במשמעות נקמה ,בערבית שורש (ح ص ر ; حِصَار; חִצַר)=מצור.

נגזרות

• צָרוּת

צירופים

• לחם צר ומים לחץ
• צר אפקים
• צר עין

ניגודים

• רחב

תרגום

• אנגלית:

 1. narrow‏, strait‏‏‏‏

 2. strait‏, insufficient‏‏‏‏

ראו גם

• צורר
• צרה
• צרר

השורש צרר
השורש צ־ר־ר שייך בחלק מנטייתו לגזרת הכפולים ובחלקו האחר לגזרת השלמים. נטיות הפעלים צ־ר־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל צַר או צָרַר צוֹרֵר יִצְרֹר צְרֹר לָצֹר או לִצְרֹר נִפְעַל הִפְעִיל הֵצֵר מֵצֵר יָצֵר הָצֵר לְהָצֵר הֻפְעַל הוּצַר מוּצַר יוּצַר -אין- -אין- פִּעֵל פֻּעַל -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִצְטָרֵר מִצְטָרֵר יִצְטָרֵר הִצְטָרֵר לְהִצְטָרֵר

צַר א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	צר
שורש וגזרה	צ־ר־ר, גזרת הכפולים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא הצטער, חש צער ותחושת סבל.

   • ”צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן.“ (שמואל ב׳ א, פסוק כו)

2. לשון המקרא מצב של איום, התמצאות בסכנה.

   • ”וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.“ (בראשית לב, פסוק ח)
   • ”בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד אדני הָיְתָה בָּם לְרָעָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לָהֶם וַיֵּצֶר לָהֶם מְאֹד.“ (שופטים ב, פסוק טו)
   • ”וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי צַר לוֹ כִּי נִגַּשׂ הָעָם וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם בַּמְּעָרוֹת וּבַחֲוָחִים וּבַסְּלָעִים וּבַצְּרִחִים וּבַבֹּרוֹת.“ (שמואל א׳ יג, פסוק ו)
   • ” וַיֹּאמֶר שָׁאוּל צַר לִי מְאֹד וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּי וֵאלֹהִים סָר מֵעָלַי וְלֹא עָנָנִי עוֹד.“ (שמואל א׳ כח, פסוק טו)

3. לשון המקרא התמצאות תחת מצב של הגבלה מאולצת.

   • ”בְּלֶכְתְּךָ לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ וְאִם תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל.“ (משלי ד, פסוק יב)

גיזרון

• מקרא.

תרגום

• אנגלית:

 1. suffer‏, grieve‏‏‏‏ ;

 2. be endangered‏, be distressed‏‏‏‏  ;

 3. be straitened‏, be hampered‏‏‏‏

ראו גם

• צורר
• מצער
• צרר

השורש צרר
השורש צ־ר־ר שייך בחלק מנטייתו לגזרת הכפולים ובחלקו האחר לגזרת השלמים. נטיות הפעלים צ־ר־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל צַר או צָרַר צוֹרֵר יִצְרֹר צְרֹר לָצֹר או לִצְרֹר נִפְעַל הִפְעִיל הֵצֵר מֵצֵר יָצֵר הָצֵר לְהָצֵר הֻפְעַל הוּצַר מוּצַר יוּצַר -אין- -אין- פִּעֵל פֻּעַל -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִצְטָרֵר מִצְטָרֵר יִצְטָרֵר הִצְטָרֵר לְהִצְטָרֵר

צַר ב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	צר
שורש וגזרה	צ־ר־ר, גזרת הכפולים
בניין	פָּעַל (קַל)

איור המתאר את המצור על העיר אנטיוכיה שאירע בשנת 1098. האיור משנת 1400 לערך.

1. לשון המקרא הקיף וסגר, שם מצור.

   • "והעם חונים על גבתון - נדב וישראל צרו על גבתון ולא לכדוה ועתה בימי אלה שבו לצור עליה (פירוש רד"ק, לספר מלכים א', פרק טז, פסוק טו).

2. לשון המקרא אָיַב, היה אויב, נלחם.

   • ”כִּי אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלֹו וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר וְאָֽיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרְרֶֽיךָ.“ (שמות כג, פסוק כב)

3. לשון המקרא עטף וסגר, ארז.

   • ”וַיָּצַר כִּכְּרַיִם כֶּסֶף בִּשְׁנֵי חֲרִטִים וּשְׁתֵּי חֲלִפֹות בְּגָדִים וַיִּתֵּן אֶל־שְׁנֵי נְעָרָיו וַיִּשְׂאוּ לְפָנָֽיו.“ (מלכים ב׳ ה, פסוק כג)
   • ”וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְך.“ (דברים יד, פסוק כה)

גיזרון

• מקרא.

נגזרות

• צורר(2)

מילים נרדפות

• צרר (א)
• צרר (ב)

תרגום

1. * אנגלית: besiege‏‏‏‏
2. * אנגלית: be enemy‏, fight‏‏‏‏
3. * אנגלית: bind-up‏‏‏‏

ראו גם

• מצור
• צרור

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מצור

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מצור

השורש צרר
השורש צ־ר־ר שייך בחלק מנטייתו לגזרת הכפולים ובחלקו האחר לגזרת השלמים. נטיות הפעלים צ־ר־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל צַר או צָרַר צוֹרֵר יִצְרֹר צְרֹר לָצֹר או לִצְרֹר נִפְעַל הִפְעִיל הֵצֵר מֵצֵר יָצֵר הָצֵר לְהָצֵר הֻפְעַל הוּצַר מוּצַר יוּצַר -אין- -אין- פִּעֵל פֻּעַל -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִצְטָרֵר מִצְטָרֵר יִצְטָרֵר הִצְטָרֵר לְהִצְטָרֵר

צַר ג

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צר
הגייה*	tsar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	צ־ר־ר
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	נ׳ צָרָה; ר׳ צָרִים, נ"ר צָרוֹת

1. אויב, שונא.

   • ”וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִישׁ צַר וְאוֹיֵב הָמָן הָרָע הַזֶּה“ (אסתר ז, פסוק ו)
   • ”יָדוֹ פָּרַשׂ צָר עַל כָּל מַחֲמַדֶּיהָ.“ (איכה א, פסוק י)
   • ”יהוה מָה רַבּוּ צָרָי“ (תהלים ג, פסוק ב)

2. צרה, אסון.

   • ”צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי“ (תהלים קיט, פסוק קמג)
   • ”וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל גָּד צַר לִי מְאֹד“ (שמואל ב׳ כד, פסוק יד)

גיזרון

 1. נקרא כך משום שגורם להרגשת מצוקה, ומיצר את צעדיו. ייתכן שיש קרבה לאכדית: zayyāru - אויב.

 2. נקרא כך על שם הרגשת הלכידות כאילו נמצא במקום צר שאי אפשר לצאת ממנו.

מילים נרדפות

• צורר (1)
• צרה (2)
• עָר (1)

תרגום

• אנגלית: enemy‏, foe‏‏‏‏ (2); trouble‏‏‏‏ (3).

צַר ד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צאר
הגייה*	tsar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	צ־ר־ר
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	נ׳ צַרִינָה; ר׳ צָרִים, נ"ר צָרִנוֹת

1. מושל בארצות סלאביות מסוימות.

גיזרון

• הגיה משובשת למילה קיסר.

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: צארינה

השורש צרר
השורש צ־ר־ר שייך בחלק מנטייתו לגזרת הכפולים ובחלקו האחר לגזרת השלמים. נטיות הפעלים צ־ר־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל צַר או צָרַר צוֹרֵר יִצְרֹר צְרֹר לָצֹר או לִצְרֹר נִפְעַל הִפְעִיל הֵצֵר מֵצֵר יָצֵר הָצֵר לְהָצֵר הֻפְעַל הוּצַר מוּצַר יוּצַר -אין- -אין- פִּעֵל פֻּעַל -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִצְטָרֵר מִצְטָרֵר יִצְטָרֵר הִצְטָרֵר לְהִצְטָרֵר

צָר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	צר
שורש וגזרה	צ־ו־ר א, גזרת ע"ו
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון חז"ל עשה מוצר כך שיהיה לפי מה שהתכוון מראש, עשה צורה.

   • ”רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, יֵשׁ לַצַּיָּרִים סַמְמָנִין שֶׁהֵן צָרִין צוּרוֹת שְׁחֹרוֹת וּלְבָנוֹת וּבֵינוֹנִיּוֹת.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק ב, משנה א)

גיזרון

• השורש צ־ו־ר מקיים שיכול עיצורים (או חילוף גזרות) עם השורש י־צ־ר המקראי, כגון: ”וַיָּצַר אֶת-שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת...“ (מלכים א׳ ז, פסוק טו)

תרגום

• אנגלית: form‏, shape‏‏‏‏

ראו גם

• צורה

צֹר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צור
הגייה*	tsor
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ צֻרִים

סכין צֹר

כלי חיתוך עשוי צֹר

1. לשון המקרא מין סלעים ואבנים המורכבים בעקרם תחמוצת הצורן. אבן הצור קשה יחסית ופניה חלקים, נִתן לפצל ממנה שבבים באופן שנוצר קצה חד.

   • ”וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ.“ (שמות ד, פסוק כה)
   • ”וַיַּעַשׂ לוֹ יְהוֹשֻׁעַ חַרְבוֹת צֻרִים וַיָּמָל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (יהושע ה, פסוק ג)

גיזרון

• מקרא.

תרגום

• אנגלית: flint‏‏‏‏

ראו גם

• חלמיש

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: צור (סלע)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צֹר