מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | צר |
הגייה* | tsar |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | צ־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | ר׳ צַרִים |
- לשון המקרא שהמרחק קטן בין צדו האחד לצדו האחר.
- ”וַיּוֹסֶף מַלְאַךְ יהוה עֲבוֹר וַיַּעֲמֹד בְּמָקוֹם צָר אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל.“ (במדבר כב, פסוק כו)
- שאינו מספיק, מועט.
- ”הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים שָׁם לְפָנֶיךָ צַר מִמֶּנּוּ.“ (מלכים ב׳ ו, פסוק א)
- ”וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ.“ (ישעיהו ל, פסוק כ)
- מקרא.
- תבנית המילה קיימת בשפה אוגריתית (ţar; צַר) במשמעות נקמה ,בערבית שורש (ح ص ر ; حِصَار; חִצַר)=מצור.
השורש צרר |
השורש צ־ר־ר שייך בחלק מנטייתו לגזרת הכפולים ובחלקו האחר לגזרת השלמים.
צ־ר־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
צַר או צָרַר |
צוֹרֵר |
יִצְרֹר |
צְרֹר |
לָצֹר או לִצְרֹר |
נִפְעַל |
|
|
|
|
|
הִפְעִיל |
הֵצֵר |
מֵצֵר |
יָצֵר |
הָצֵר |
לְהָצֵר |
הֻפְעַל |
הוּצַר |
מוּצַר |
יוּצַר |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
|
|
|
|
|
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִצְטָרֵר |
מִצְטָרֵר |
יִצְטָרֵר |
הִצְטָרֵר |
לְהִצְטָרֵר |
|
|
- לשון המקרא מצב של איום, התמצאות בסכנה.
- ”וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.“ (בראשית לב, פסוק ח)
- ”בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד אדני הָיְתָה בָּם לְרָעָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לָהֶם וַיֵּצֶר לָהֶם מְאֹד.“ (שופטים ב, פסוק טו)
- ”וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי צַר לוֹ כִּי נִגַּשׂ הָעָם וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם בַּמְּעָרוֹת וּבַחֲוָחִים וּבַסְּלָעִים וּבַצְּרִחִים וּבַבֹּרוֹת.“ (שמואל א׳ יג, פסוק ו)
- ” וַיֹּאמֶר שָׁאוּל צַר לִי מְאֹד וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּי וֵאלֹהִים סָר מֵעָלַי וְלֹא עָנָנִי עוֹד.“ (שמואל א׳ כח, פסוק טו)
- לשון המקרא התמצאות תחת מצב של הגבלה מאולצת.
- ”בְּלֶכְתְּךָ לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ וְאִם תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל.“ (משלי ד, פסוק יב)
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | צר |
הגייה* | tsar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | נ׳ צָרָה; ר׳ צָרִים, נ"ר צָרוֹת |
- אויב, שונא.
- צרה, אסון.
- 1. נקרא כך משום שגורם להרגשת מצוקה, ומיצר את צעדיו.[1] ייתכן שיש קרבה לאכדית: zayyāru - אויב.
- 2. נקרא כך על שם הרגשת הלכידות כאילו נמצא במקום צר שאי אפשר לצאת ממנו.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | צאר |
הגייה* | tsar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | נ׳ צַרִינָה; ר׳ צָרִים, נ"ר צָרִנוֹת |
- מושל בארצות סלאביות מסוימות.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- הקיף וסגר על עיר, והגביל את האספקה לה וקשרי מסחרה עם ערים אחרות.
- ”כִּי־תָצוּר אֶל־עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ...“ (דברים כ, פסוק יט)
- ”...הִנֵּה גַעַל בֶּן־עֶבֶד וְאֶחָיו בָּאִים שְׁכֶמָה, וְהִנָּם צָרִים אֶת־הָעִיר עָלֶיךָ.“ (שופטים ט, פסוק לא)
- ”...וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת־יוֹאָב וְאֶת־עֲבָדָיו עִמּוֹ וְאֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל; וַיַּשְׁחִתוּ אֶת־בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּצֻרוּ עַל־רַבָּה, וְדָוִד יוֹשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם.“ (שמואל ב׳ יא, פסוק א)
- ”וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן, וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ; עַד הֱיוֹת רֹאשׁ־חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף, וְרֹבַע הַקַּב דִּבְיוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה־כָסֶף.“ (מלכים ב׳ ו, פסוק כה)
- ”בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂרִי; בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וְכָל־חֵילוֹ אֶל־יְרוּשָׁלִַם, וַיָּצֻרוּ עָלֶיהָ.“ (ירמיהו לט, פסוק א)
השורש צור |
בבניין קל השורש צ-ו-ר ניטה לפי גזרת נע"ו\י, ובבניינים הכבדים השורש צ-י-ר ניטה לפי גזרת השלמים.
צ-ו-ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
צָר |
צָר |
יָצוּר |
-אין- |
-אין- |
נִפְעַל |
-אין- |
נָצוּר |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
צִיֵּר |
מְצַיֵּר |
יְצַיֵּר |
צַיֵּר |
לְצַיֵּר |
פֻּעַל |
צֻיָּר |
מְצֻיָּר |
יְצֻיָּר |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִצְטַיֵּר |
מִצְטַיֵּר |
יִצְטַיֵּר |
הִצְטַיֵּר |
לְהִצְטַיֵּר |
|
|
- עשה מוצר כך שיהיה לפי מה שהתכוון מראש, עשה צורה.
- ”אִם־חוֹמָה הִיא, נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף; וְאִם־דֶּלֶת הִיא, נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז.“ (שיר השירים ח, פסוק ט)
- ”רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, יֵשׁ לַצַּיָּרִים סַמְמָנִין שֶׁהֵן צָרִין צוּרוֹת שְׁחֹרוֹת וּלְבָנוֹת וּבֵינוֹנִיּוֹת.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק ב, משנה א)
- השורש צ־ו־ר מקיים שיכול עיצורים (או חילוף גזרות) עם השורש י־צ־ר המקראי, כגון: ”וַיָּצַר אֶת-שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת...“ (מלכים א׳ ז, פסוק טו)
השורש צור |
בבניין קל השורש צ-ו-ר ניטה לפי גזרת נע"ו\י, ובבניינים הכבדים השורש צ-י-ר ניטה לפי גזרת השלמים.
צ-ו-ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
צָר |
צָר |
יָצוּר |
-אין- |
-אין- |
נִפְעַל |
-אין- |
נָצוּר |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
צִיֵּר |
מְצַיֵּר |
יְצַיֵּר |
צַיֵּר |
לְצַיֵּר |
פֻּעַל |
צֻיָּר |
מְצֻיָּר |
יְצֻיָּר |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִצְטַיֵּר |
מִצְטַיֵּר |
יִצְטַיֵּר |
הִצְטַיֵּר |
לְהִצְטַיֵּר |
|
|
אין לבלבל ערך זה עם הערך צור.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | צור |
הגייה* | tsor |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ צֻרִים |
סכין צֹר
כלי חיתוך עשוי צֹר
- לשון המקרא מין סלעים ואבנים המורכבים בעקרם תחמוצת הצורן. אבן הצור קשה יחסית ופניה חלקים, נִתן לפצל ממנה שבבים באופן שנוצר קצה חד.
- ”וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר, וַתִּכְרֹת אֶת־עָרְלַת בְּנָהּ...“ (שמות ד, פסוק כה)
- ”וַיַּעַשׂ־לוֹ יְהוֹשֻׁעַ חַרְבוֹת צֻרִים; וַיָּמָל אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת.“ (יהושע ה, פסוק ג)
- ”כְּשָׁמִיר חָזָק מִצֹּר, נָתַתִּי מִצְחֶךָ; לֹא־תִירָא אוֹתָם, וְלֹא־תֵחַת מִפְּנֵיהֶם – כִּי בֵּית־מְרִי הֵמָּה.“ (יחזקאל ג, פסוק ט)
- ”לִפְנֵי זַעְמוֹ מִי יַעֲמוֹד, וּמִי יָקוּם בַּחֲרוֹן אַפּוֹ; חֲמָתוֹ נִתְּכָה כָאֵשׁ, וְהַצֻּרִים נִתְּצוּ מִמֶּנּוּ.“ (נחום א, פסוק ו)

מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש, הסעיף
גזרון הוא סעיף מהותי החסר לערך.
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צֹר |
- ↑ ר' משה אשכנזי, הואיל משה שמואל א כח, טז.