מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
צר
|
הגייה* |
tsar
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
צ־ר־ר
|
דרך תצורה |
משקל קָטֵל
|
נטיות |
ר׳ צַרִים
|
- לשון המקרא שהמרחק קטן בין צדו האחד לצדו האחר.
- ”וַיּוֹסֶף מַלְאַךְ יהוה עֲבוֹר וַיַּעֲמֹד בְּמָקוֹם צָר אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל.“ (במדבר כב, פסוק כו)
- שאינו מספיק, מועט.
- ”הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים שָׁם לְפָנֶיךָ צַר מִמֶּנּוּ.“ (מלכים ב׳ ו, פסוק א)
- ”וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ.“ (ישעיהו ל, פסוק כ)
- מקרא.
- תבנית המילה קיימת בשפה אוגריתית (ţar; צַר) במשמעות נקמה ,בערבית שורש (ح ص ر ; حِصَار; חִצַר)=מצור.
- 1. narrow, strait
- 2. strait, insufficient
השורש צרר
|
השורש צ־ר־ר שייך בחלק מנטייתו לגזרת הכפולים ובחלקו האחר לגזרת השלמים.
צ־ר־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
צַר או צָרַר
|
צוֹרֵר
|
יִצְרֹר
|
צְרֹר
|
לָצֹר או לִצְרֹר
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
הֵצֵר
|
מֵצֵר
|
יָצֵר
|
הָצֵר
|
לְהָצֵר
|
הֻפְעַל
|
הוּצַר
|
מוּצַר
|
יוּצַר
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִצְטָרֵר
|
מִצְטָרֵר
|
יִצְטָרֵר
|
הִצְטָרֵר
|
לְהִצְטָרֵר
|
| |
|
- לשון המקרא מצב של איום, התמצאות בסכנה.
- ”וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.“ (בראשית לב, פסוק ח)
- ”בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד אדני הָיְתָה בָּם לְרָעָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לָהֶם וַיֵּצֶר לָהֶם מְאֹד.“ (שופטים ב, פסוק טו)
- ”וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי צַר לוֹ כִּי נִגַּשׂ הָעָם וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם בַּמְּעָרוֹת וּבַחֲוָחִים וּבַסְּלָעִים וּבַצְּרִחִים וּבַבֹּרוֹת.“ (שמואל א׳ יג, פסוק ו)
- ” וַיֹּאמֶר שָׁאוּל צַר לִי מְאֹד וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּי וֵאלֹהִים סָר מֵעָלַי וְלֹא עָנָנִי עוֹד.“ (שמואל א׳ כח, פסוק טו)
- לשון המקרא התמצאות תחת מצב של הגבלה מאולצת.
- ”בְּלֶכְתְּךָ לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ וְאִם תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל.“ (משלי ד, פסוק יב)
- 1. suffer, grieve
- 2. be endangered, be distressed
- 3. be straitened, be hampered
השורש צרר
|
השורש צ־ר־ר שייך בחלק מנטייתו לגזרת הכפולים ובחלקו האחר לגזרת השלמים.
צ־ר־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
צַר או צָרַר
|
צוֹרֵר
|
יִצְרֹר
|
צְרֹר
|
לָצֹר או לִצְרֹר
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
הֵצֵר
|
מֵצֵר
|
יָצֵר
|
הָצֵר
|
לְהָצֵר
|
הֻפְעַל
|
הוּצַר
|
מוּצַר
|
יוּצַר
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִצְטָרֵר
|
מִצְטָרֵר
|
יִצְטָרֵר
|
הִצְטָרֵר
|
לְהִצְטָרֵר
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
צר
|
הגייה* |
tsar
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
צ־ר־ר
|
דרך תצורה |
משקל קָטֵל
|
נטיות |
נ׳ צָרָה; ר׳ צָרִים, נ"ר צָרוֹת
|
- אויב, שונא.
- צרה, אסון.
- 1. נקרא כך משום שגורם להרגשת מצוקה, ומיצר את צעדיו.[1] ייתכן שיש קרבה לאכדית: zayyāru - אויב.
- 2. נקרא כך על שם הרגשת הלכידות כאילו נמצא במקום צר שאי אפשר לצאת ממנו.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
צאר
|
הגייה* |
tsar
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
צ־ר־ר
|
דרך תצורה |
משקל קָטֵל
|
נטיות |
נ׳ צַרִינָה; ר׳ צָרִים, נ"ר צָרִנוֹת
|
- מושל בארצות סלאביות מסוימות.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- הקיף וסגר על עיר, והגביל את האספקה לה וקשרי מסחרה עם ערים אחרות.
- ”כִּי־תָצוּר אֶל־עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ...“ (דברים כ, פסוק יט)
- ”...הִנֵּה גַעַל בֶּן־עֶבֶד וְאֶחָיו בָּאִים שְׁכֶמָה, וְהִנָּם צָרִים אֶת־הָעִיר עָלֶיךָ.“ (שופטים ט, פסוק לא)
- ”...וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת־יוֹאָב וְאֶת־עֲבָדָיו עִמּוֹ וְאֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל; וַיַּשְׁחִתוּ אֶת־בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּצֻרוּ עַל־רַבָּה, וְדָוִד יוֹשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם.“ (שמואל ב׳ יא, פסוק א)
- ”וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן, וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ; עַד הֱיוֹת רֹאשׁ־חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף, וְרֹבַע הַקַּב דִּבְיוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה־כָסֶף.“ (מלכים ב׳ ו, פסוק כה)
- ”בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂרִי; בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וְכָל־חֵילוֹ אֶל־יְרוּשָׁלִַם, וַיָּצֻרוּ עָלֶיהָ.“ (ירמיהו לט, פסוק א)
השורש צור
|
בבניין קל השורש צ-ו-ר ניטה לפי גזרת נע"ו\י, ובבניינים הכבדים השורש צ-י-ר ניטה לפי גזרת השלמים.
צ-ו-ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
צָר
|
צָר
|
יָצוּר
|
-אין-
|
-אין-
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
נָצוּר
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
צִיֵּר
|
מְצַיֵּר
|
יְצַיֵּר
|
צַיֵּר
|
לְצַיֵּר
|
פֻּעַל
|
צֻיָּר
|
מְצֻיָּר
|
יְצֻיָּר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִצְטַיֵּר
|
מִצְטַיֵּר
|
יִצְטַיֵּר
|
הִצְטַיֵּר
|
לְהִצְטַיֵּר
|
| |
|
- עשה מוצר כך שיהיה לפי מה שהתכוון מראש, עשה צורה.
- ”אִם־חוֹמָה הִיא, נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף; וְאִם־דֶּלֶת הִיא, נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז.“ (שיר השירים ח, פסוק ט)
- ”רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, יֵשׁ לַצַּיָּרִים סַמְמָנִין שֶׁהֵן צָרִין צוּרוֹת שְׁחֹרוֹת וּלְבָנוֹת וּבֵינוֹנִיּוֹת.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק ב, משנה א)
- השורש צ־ו־ר מקיים שיכול עיצורים (או חילוף גזרות) עם השורש י־צ־ר המקראי, כגון: ”וַיָּצַר אֶת-שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת...“ (מלכים א׳ ז, פסוק טו)
השורש צור
|
בבניין קל השורש צ-ו-ר ניטה לפי גזרת נע"ו\י, ובבניינים הכבדים השורש צ-י-ר ניטה לפי גזרת השלמים.
צ-ו-ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
צָר
|
צָר
|
יָצוּר
|
-אין-
|
-אין-
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
נָצוּר
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
צִיֵּר
|
מְצַיֵּר
|
יְצַיֵּר
|
צַיֵּר
|
לְצַיֵּר
|
פֻּעַל
|
צֻיָּר
|
מְצֻיָּר
|
יְצֻיָּר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִצְטַיֵּר
|
מִצְטַיֵּר
|
יִצְטַיֵּר
|
הִצְטַיֵּר
|
לְהִצְטַיֵּר
|
| |
|
אין לבלבל ערך זה עם הערך צור.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
צור
|
הגייה* |
tsor
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
|
דרך תצורה |
משקל קֹטֶל
|
נטיות |
ר׳ צֻרִים
|
- לשון המקרא מין סלעים ואבנים המורכבים בעקרם תחמוצת הצורן. אבן הצור קשה יחסית ופניה חלקים, נִתן לפצל ממנה שבבים באופן שנוצר קצה חד.
- ”וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ.“ (שמות ד, פסוק כה)
- ”וַיַּעַשׂ לוֹ יְהוֹשֻׁעַ חַרְבוֹת צֻרִים וַיָּמָל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (יהושע ה, פסוק ג)
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צֹר |
- ↑ ר' משה אשכנזי, הואיל משה שמואל א כח, טז.