צר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צָר, צַר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צר
הגייה* tsar
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש צ־ר־ר
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ צַרִים
  1. לשון המקרא שהמרחק קטן בין צדו האחד לצדו האחר.
    • ”וַיּוֹסֶף מַלְאַךְ יהוה עֲבוֹר וַיַּעֲמֹד בְּמָקוֹם צָר אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל.“ (במדבר כב, פסוק כו)
  2. שאינו מספיק, מועט.
    • ”הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים שָׁם לְפָנֶיךָ צַר מִמֶּנּוּ.“ (מלכים ב׳ ו, פסוק א)
    • ”וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ.“ (ישעיהו ל, פסוק כ)

גיזרון[עריכה]

  • מקרא.
  • תבנית המילה קיימת בשפה אוגריתית (ţar; צַר) במשמעות נקמה ,בערבית שורש (ح ص ر ; حِصَار; חִצַר)=מצור.

נגזרות[עריכה]

צירופים[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית:
 1. narrow‏, strait‏‏‏‏
 2. strait‏, insufficient‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]


השורש צרר

השורש צ־ר־ר שייך בחלק מנטייתו לגזרת הכפולים ובחלקו האחר לגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

צ־ר־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל צַר או צָרַר צוֹרֵר יִצְרֹר צְרֹר לָצֹר או לִצְרֹר
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵצֵר מֵצֵר יָצֵר הָצֵר לְהָצֵר
הֻפְעַל הוּצַר מוּצַר יוּצַר -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִצְטָרֵר מִצְטָרֵר יִצְטָרֵר הִצְטָרֵר לְהִצְטָרֵר

צַר א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צר
שורש וגזרה צ־ר־רגזרת הכפולים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא הצטער, חש צער ותחושת סבל.
  2. לשון המקרא מצב של איום, התמצאות בסכנה.
    • ”וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.“ (בראשית לב, פסוק ח)
    • ”בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד אדני הָיְתָה בָּם לְרָעָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לָהֶם וַיֵּצֶר לָהֶם מְאֹד.“ (שופטים ב, פסוק טו)
    • ”וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי צַר לוֹ כִּי נִגַּשׂ הָעָם וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם בַּמְּעָרוֹת וּבַחֲוָחִים וּבַסְּלָעִים וּבַצְּרִחִים וּבַבֹּרוֹת.“ (שמואל א׳ יג, פסוק ו)
    • ” וַיֹּאמֶר שָׁאוּל צַר לִי מְאֹד וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּי וֵאלֹהִים סָר מֵעָלַי וְלֹא עָנָנִי עוֹד.“ (שמואל א׳ כח, פסוק טו)
  3. לשון המקרא התמצאות תחת מצב של הגבלה מאולצת.
    • ”בְּלֶכְתְּךָ לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ וְאִם תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל.“ (משלי ד, פסוק יב)

גיזרון[עריכה]

  • מקרא.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית:
 1. suffer‏, grieve‏‏‏‏ ;
 2. be endangered‏, be distressed‏‏‏‏  ;
 3. be straitened‏, be hampered‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]


השורש צרר

השורש צ־ר־ר שייך בחלק מנטייתו לגזרת הכפולים ובחלקו האחר לגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

צ־ר־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל צַר או צָרַר צוֹרֵר יִצְרֹר צְרֹר לָצֹר או לִצְרֹר
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵצֵר מֵצֵר יָצֵר הָצֵר לְהָצֵר
הֻפְעַל הוּצַר מוּצַר יוּצַר -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִצְטָרֵר מִצְטָרֵר יִצְטָרֵר הִצְטָרֵר לְהִצְטָרֵר

צַר ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צר
שורש וגזרה צ־ר־רגזרת הכפולים
בניין פָּעַל (קַל)
איור המתאר את המצור על העיר אנטיוכיה שאירע בשנת 1098. האיור משנת 1400 לערך.
  1. לשון המקרא הקיף וסגר, שם מצור.
    • "והעם חונים על גבתון - נדב וישראל צרו על גבתון ולא לכדוה ועתה בימי אלה שבו לצור עליה (פירוש רד"ק, לספר מלכים א', פרק טז, פסוק טו).
  2. לשון המקרא אָיַב, היה אויב, נלחם.
    • ”כִּי אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלֹו וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר וְאָֽיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרְרֶֽיךָ.“ (שמות כג, פסוק כב)
  3. לשון המקרא עטף וסגר, ארז.
    • וַיָּצַר כִּכְּרַיִם כֶּסֶף בִּשְׁנֵי חֲרִטִים וּשְׁתֵּי חֲלִפֹות בְּגָדִים וַיִּתֵּן אֶל־שְׁנֵי נְעָרָיו וַיִּשְׂאוּ לְפָנָֽיו.“ (מלכים ב׳ ה, פסוק כג)
    • ”וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְך.“ (דברים יד, פסוק כה)

גיזרון[עריכה]

  • מקרא.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  1. * אנגלית: besiege‏‏‏‏
  2. * אנגלית: be enemy‏, fight‏‏‏‏
  3. * אנגלית: bind-up‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מצור
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מצור


השורש צרר

השורש צ־ר־ר שייך בחלק מנטייתו לגזרת הכפולים ובחלקו האחר לגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

צ־ר־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל צַר או צָרַר צוֹרֵר יִצְרֹר צְרֹר לָצֹר או לִצְרֹר
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵצֵר מֵצֵר יָצֵר הָצֵר לְהָצֵר
הֻפְעַל הוּצַר מוּצַר יוּצַר -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִצְטָרֵר מִצְטָרֵר יִצְטָרֵר הִצְטָרֵר לְהִצְטָרֵר

צַר ג[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צר
הגייה* tsar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ר־ר
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ צָרָה; ר׳ צָרִים, נ"ר צָרוֹת
  1. אויב, שונא.
  2. צרה, אסון.

גיזרון[עריכה]

 1. נקרא כך משום שגורם להרגשת מצוקה, ומיצר את צעדיו.[1] ייתכן שיש קרבה לאכדית: zayyāru - אויב.
 2. נקרא כך על שם הרגשת הלכידות כאילו נמצא במקום צר שאי אפשר לצאת ממנו.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

צַר ד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צאר
הגייה* tsar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ר־ר
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ צַרִינָה; ר׳ צָרִים, נ"ר צָרִנוֹת
  1. מושל בארצות סלאביות מסוימות.

גיזרון[עריכה]

  • הגיה משובשת למילה קיסר.

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: צארינה
השורש צרר

השורש צ־ר־ר שייך בחלק מנטייתו לגזרת הכפולים ובחלקו האחר לגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

צ־ר־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל צַר או צָרַר צוֹרֵר יִצְרֹר צְרֹר לָצֹר או לִצְרֹר
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵצֵר מֵצֵר יָצֵר הָצֵר לְהָצֵר
הֻפְעַל הוּצַר מוּצַר יוּצַר -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִצְטָרֵר מִצְטָרֵר יִצְטָרֵר הִצְטָרֵר לְהִצְטָרֵר

צָר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צר
שורש וגזרה צ־ו־ר אגזרת ע"ו
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל עשה מוצר כך שיהיה לפי מה שהתכוון מראש, עשה צורה.
    • ”רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, יֵשׁ לַצַּיָּרִים סַמְמָנִין שֶׁהֵן צָרִין צוּרוֹת שְׁחֹרוֹת וּלְבָנוֹת וּבֵינוֹנִיּוֹת.“ (משנה, מסכת נגעיםפרק ב, משנה א)

גיזרון[עריכה]

  • השורש צ־ו־ר מקיים שיכול עיצורים (או חילוף גזרות) עם השורש י־צ־ר המקראי, כגון: וַיָּצַר אֶת-שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת...“ (מלכים א׳ ז, פסוק טו)

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש צור

בבניין קל השורש צ-ו-ר ניטה לפי גזרת נע"ו\י, ובבניינים הכבדים השורש צ-י-ר ניטה לפי גזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

צ-ו-ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל צָר צָר יָצוּר -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל צִיֵּר מְצַיֵּר יְצַיֵּר צַיֵּר לְצַיֵּר
פֻּעַל צֻיָּר מְצֻיָּר יְצֻיָּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִצְטַיֵּר מִצְטַיֵּר יִצְטַיֵּר הִצְטַיֵּר לְהִצְטַיֵּר

צֹר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צור
הגייה* tsor
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ צֻרִים
סכין צֹר
כלי חיתוך עשוי צֹר
  1. לשון המקרא מין סלעים ואבנים המורכבים בעקרם תחמוצת הצורן. אבן הצור קשה יחסית ופניה חלקים, נִתן לפצל ממנה שבבים באופן שנוצר קצה חד.
    • ”וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ.“ (שמות ד, פסוק כה)
    • ”וַיַּעַשׂ לוֹ יְהוֹשֻׁעַ חַרְבוֹת צֻרִים וַיָּמָל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (יהושע ה, פסוק ג)

גיזרון[עריכה]

  • מקרא.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: flint‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: צור (סלע)
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צֹר
  1. ר' משה אשכנזי, הואיל משה שמואל א כח, טז.