אפף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אָפַף[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אפף
שורש וגזרה א־פ־ף
בניין פָּעַל (קַל)
  1. עטף והקיף סביב (בדר"כ מים או גז או עצם מופשט),עירפל.
    • ”כִּי אֲפָפֻנִי מִשְׁבְּרֵי מָוֶת נַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתֻנִי“ (שמואל ב׳ כב, פסוק ה)
    • אֲפָפוּנִי מַיִם עַד נֶפֶשׁ תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי.“ (יונה ב, פסוק ו)
    • ”כִּי אָפְפוּ עָלַי רָעוֹת עַד אֵין מִסְפָּר הִשִּׂיגוּנִי עֲוֹנֹתַי“ (תהלים מ, פסוק יג)
    • "בַּלְהות תמותה, פחדי שְאול וּמְחִתַּת צלמות אפפו את הקרואים בראותם את המראה הנורא הזה" ("מסתרי פריז" (1)(2)(3)(4), אז'ן סי, בתרגום קלמן שולמאן)

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה 5 פעמים במקרא.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]