מצור

מָצוֹר[עריכה]

מצור

לשון המקרא כיתור אוכלוסיה באמצעות כוחות צבא, ומניעת מעבר אל התחום המכותר וממנו, במטרה להתיש את האוכלוסיה ולגרום לה להיכנע.
- ”רַק עֵץ אֲשֶׁר-תֵּדַע כִּי לֹא-עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית; וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל-הָעִיר אֲשֶׁר-הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ.“ (דברים כ, פסוק כ)
- ”וְנָתַתָּה עָלֶיהָ מָצוֹר וּבָנִיתָ עָלֶיהָ דָּיֵק וְשָׁפַכְתָּ עָלֶיהָ סֹלְלָה וְנָתַתָּה עָלֶיהָ מַחֲנוֹת וְשִׂים-עָלֶיהָ כָּרִים סָבִיב.“ (יחזקאל ד, פסוק ב)
- ”עַל-מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וְאֶתְיַצְּבָה עַל-מָצוֹר וַאֲצַפֶּה לִרְאוֹת מַה-יְדַבֶּר-בִּי וּמָה אָשִׁיב עַל-תּוֹכַחְתִּי.“ (חבקוק ב, פסוק א)
- המצור על ירושלים בשנת 1099 הוא מצור שערכו הצלבנים על ירושלים במסגרת מסע הצלב הראשון .

ערך בוויקיפדיה: מצור

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מצור