מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מתכת
|
הגייה* |
matekhet
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
נ־ת־ך
|
דרך תצורה |
משקל מַקְטֶלֶת
|
נטיות |
ר׳ מַתָּכוֹת; מַתֶּכֶת־, ר׳ מַתְּכוֹת־
|
- כל יסוד כימי בעל מוליכות חשמלית וברק שבתמיסה תחמוצתו נותנת תגובה בסיסית.
- חומר שרובו מתכת (1) או תערובת של מתכות והוא ניתן לעִבוד בהתכה, יציקה, חישול, כבישה, ריקוע, מתיחה ואלקטרוליזה.
- "כל הנמצא בעולם יש לו קול מיוחד, אם לא נגינה מיוחדת... ואבן באבן – משמיעה קול; מתכת במתכת – מצלצלת. ברעם!" ("גלגולו של נגון", י"ל פרץ)
- "כלי מתכות, כמה שיעורן: הדלי, כדי למלאות בו. הקומקמוס, כדי ליחם בו. המיחם, כדי לקבל סלעים" (משנה, מסכת כלים, פרק י"ד, משנה א')
- "מנורה אינה כשרה, אלא מן העשת [הפלדה] עשאה; מן הגרוטאות - פסולה, ומשאר מיני מתכות - כשרה" (תוספתא, מסכת מנחות, פרק ט', ח')
- "לא דומה העץ למתכת, שהעץ - חם מקצתו, לא חם כולו, ושל מתכת - חם מקצתו, חם כולו" (תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, דף מ"ו, פרק א', הלכה ז', גמרא א')
- באסטרונומיה כל יסוד כימי שאינו מימן או הליום.
- נקראת כך ע"ש שעיבוד המתכות נעשה בדרך של התכה.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: מתכת |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מתכות |