כליל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

כָּלִיל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כליל
הגייה* kalil
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש כ־ל־ל א
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר׳ כלילים; ס׳ כְּלִיל־, ר׳ כְּלִילֵי־
  1. לשון המקרא שלם, מוגמר; שאינו מחוסר מעצמו כלום.
    • ”וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת-הָעִיר וְאֶת-כָּל-שְׁלָלָהּ כָּלִיל, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ; וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם, לֹא תִבָּנֶה עוֹד.“ (דברים יג, פסוק יז)
    • ”וְנָתְנוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ וּפָרְשׂוּ בֶגֶד כְּלִיל תְּכֵלֶת מִלְמָעְלָה וְשָׂמוּ בַּדָּי.“ (במדבר ד, פסוק ו)

הערה[עריכה]

  • מופיעה במקרא, בלשון נקבה, כצירוף: 'כלילת-יופי', ומשם נוצר הביטוי בעברית חדשה - 'כליל השלמות', ראו: ”בַּת יְרוּשָׁלִָם, הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי--מָשׂוֹשׂ לְכָל-הָאָרֶץ?“ (איכה ב, פסוק טו). המילה "כלל" כשם לקרבן מופיעה, בדומה להופעתה המקראי, גם ברשימת קרבנות פיניקית.[1]

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

כְּלִיל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כליל
הגייה* klil
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ל־ל ב
דרך תצורה משקל קְטִיל
נטיות ר׳ כְּלִילִים; כְּלִיל־, ר׳ כְּלִילֵי־
  1. לשון חז"ל כתר, נזר שעל הראש, קישוט.
    • "יִשמַח משֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ. כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּראשׁוֹ נָתַתָּ. בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי"." (ברכת ישמח משה)
    • בתיווך יוחנן בן למשמרת הקוץ פטר אנטיוכוס השלישירשע) את הכוהנים את סופרי המקדש ומשוררי הקודש, ממס הגולגולת, מס הכלילה,וממס המלח / יוסף בן מתתיהו,קדמוניות היהודים;יב' 144-138

גיזרון[עריכה]

  • מארמית 'כלילא'.
    • יתכן והמילה מופיעה כצירוף: 'נחושת-כליל' בהוראת קשוט נחושת, ששובש לכדי: 'נחושת קלל' - ” וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל (דניאל י, פסוק ו). השוו להשמדת נחש הנחושת בידי חזקיהו וסיעתו .

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

  1. KAI 64, ראו יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, כרך א', רובינשטיין, 1979, עמ' 140