מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כליל
הגייה * kalil
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש כ־ל־ל א
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר׳ כלילים; ס׳ כְּלִיל־, ר׳ כְּלִילֵי־
לשון המקרא שלם , מוגמר ; שאינו מחוסר מעצמו כלום.
”וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת-הָעִיר וְאֶת-כָּל-שְׁלָלָהּ כָּלִיל , לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ; וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם, לֹא תִבָּנֶה עוֹד.“ (דברים יג , פסוק יז ) ”וְנָתְנוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ וּפָרְשׂוּ בֶגֶד כְּלִיל תְּכֵלֶת מִלְמָעְלָה וְשָׂמוּ בַּדָּי.“ (במדבר ד , פסוק ו )
מופיעה במקרא, בלשון נקבה, כצירוף: 'כלילת-יופי', ומשם נוצר הביטוי בעברית חדשה - 'כליל השלמות', ראו: ”בַּת יְרוּשָׁלִָם, הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי --מָשׂוֹשׂ לְכָל-הָאָרֶץ?“ (איכה ב , פסוק טו ) . המילה "כלל" כשם לקרבן מופיעה, בדומה להופעתה המקראי, גם ברשימת קרבנות פיניקית.[ 1]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כליל
הגייה * klil
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ל־ל ב
דרך תצורה משקל קְטִיל
נטיות ר׳ כְּלִילִים; כְּלִיל־, ר׳ כְּלִילֵי־
לשון חז"ל כתר , נזר שעל הראש , קישוט.
"יִשמַח משֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ. כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּראשׁוֹ נָתַתָּ. בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי"." (ברכת ישמח משה )
מארמית 'כלילא'.
יתכן והמילה מופיעה כצירוף: 'נחושת-כליל' בהוראת קשוט נחושת, ששובש לכדי: 'נחושת קלל' - ” וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵ י אֵשׁ וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל “ (דניאל י , פסוק ו ) . השוו להשמדת נחש הנחושת בידי חזקיהו וסיעתו .
