צלק
צִלֵּק
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | צילק |
| שורש וגזרה | צ־ל־ק |
| בניין | פִּעֵל |
- פצע חבל ובעיקר השאיר חותם של נזק עפ"ר במובן נפשי.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
גיזרון
[עריכה]עברית חדשה מן צלקת שבלשון חז"ל. אמנם בארמית נמצא אצלם גם הפועל כמו ”דְּצַלְקֵיה מִצְלָק“ (בבלי, מסכת חולין – דף קכד, עמוד א) צִלְּקוֹ גם במובן פיזי (מדובר על כלי שסָדַקו ובקעו). ואמנם הערוך טוען הפועל בארמית חילוף ק/ח מצָלַח בארמית ראו שם.
נגזרות
[עריכה]- צֻלַּק
צֶלֶק
[עריכה]לשון המקרא שם פרטי לזכר.
- ”צֶלֶק הָעַמֹּנִי נַחְרַי הַבְּאֵרֹתִי (כתיב: נשאי) [נֹשֵׂא] כְּלֵי יוֹאָב בֶּן צְרֻיָה “ (שמואל ב׳ כג, פסוק לז)
מידע נוסף
[עריכה]נזכר פעמיים במקרא, שם וב ”"“ (דברי הימים א׳ יא, פסוק לא) יש דיעות שהיה בן ישראל שישב בעמון ולא מהעם העמוני[1]
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ בתלמוד הועלתה הסברא: ”אילימא דאתי מ.. לא דיתיב ב..“ (בבלי, מסכת קידושין – דף עוד, עמוד ב) כלפי דמויות המכונות כך. מלבד אִתַּי הגתי שישנה ראייה על השאר זו רק אפשרות. ("שאלת אורי' החתי אם היה ישראלי או גר בתלמוד בפ' אחרון דקידושין (ע"ו ע"ב) נשאו ונתנו באוריה החתי ובצלק העמוני ובאתי הגתי שהם שרי חיילותיו של דוד אם הם ישראלים או גרים ובאתי הגתי העלו שהי' גר אבל אוריה וצלק לא נתבאר לרבותינו ז"ל יפה אם הם גרים או ישראלים וביתרא הישמעאלי פי' פרק הערל (ע"ז ע"א) שהי' ישראלי והמפרשים פירשו בכולם שישראלים הם אבל לא נתבאר להם לאיזה שבט הם מתיחסים אבל עובד אדום הגתי מפורש בכתוב שהי' לוי" (שו"ת רשב"ץ). "ומה שכתבת גוי קדוש. אמנם כן ידעתי כשכתבתי שיש לטעות בדברי אלא שלא חשתי לבאר לנבון כמוך דודאי בכולהו לישנא תוכל להערים ולומר מצרית אדומי' וכה"ג על שם האומות וישראלים נמי מקרו הכי כמו אוריה החתי צלק העמוני חנן המצרי וכאלה רבות וישראל נקראין משיחי השם כמו ובמשיחי אל תריעו וכה"ג בכל לשון תוכל להערים ולכוון תן לחכם ויחכם עוד" (שו"ת מהרי"ל).)