ידו על העליונה

יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ידו על העליונה
הגייה^*	yado al ha ׳elyona
חלק דיבר
מין	זכר
שורש	י־ד־ד; ע־ל־י/ה
דרך תצורה	צירוף
נטיות	נ׳ יָדָהּ עַל הָעֶלְיוֹנָה ר׳ יָדָם עַל הָעֶלְיוֹנָה

גבר על יריבו בתחרות או בעימות.
- ”בשתי הערים – ביפו ובחיפה, ־ היתה עד עכשיו ידנו על העליונה. הסיבה לכך היא לא רק כוחנו הצבאי, אלא ההתישבות היהודית המקיפה שתי ערים אלה, והן למעשה מהוות איים ערבים בתוך השטח היהודי“ (בכוח ובתבונה: בישיבות מרכז מפלגת פועלי ארץ־ישראל, מאת דוד בן־גוריון, בפרויקט בן יהודה)

מהמשנה: ”אֶחָד הַלּוֹקֵחַ וְאֶחָד הַמּוֹכֵר יֵשׁ לָהֶן אוֹנָאָה. כְּשֵׁם שֶׁאוֹנָאָה לַהֶדְיוֹט, כָּךְ אוֹנָאָה לַתַּגָּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין אוֹנָאָה לַתַּגָּר. מִי שֶׁהֻטַּל עָלָיו, יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, רָצָה, אוֹמֵר תֶּן לִי מָעוֹתַי, אוֹ תֶן לִי מַה שֶּׁאוֹנִיתָנִי:“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ד, משנה ד)