לא זזה יד מתוך יד

לֹא זָזָה יָד מִתּוֹך יָד

לֹא זָזָה יָדוֹ מִתּוֹך יָדִי-לֹא זָזָה יָדִי מִתּוֹך יָדהּ-לֹא זָזָה יָדָם מִתּוֹך יָדוֹ

לשון חז"ל היה נוכח בתמידות עם אדם אחר, ולכן יכול להעיד בודאות אף על שלילת דבר.
- וא"א לפרש דבריו אלא באחד משני פנים, או שהעד מעיד שעדיין מנה זה אצלו כגון שלא זזה ידו מתוך ידו או שהוא מעיד שהוא תוך זמנו מגיד משנה הלכות טוען ונטען פרק ד

”אמר רבי זכריה בן הקצב המעון הזה לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו גוים לירושלים ועד שיצאו אמרו לו אין אדם מעיד על ידי עצמו“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ב, משנה ט)