בדק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בָּדַק[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בדק
שורש וגזרה ב־ד־ק, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא תיקן, שיפץ.
    • ”וַיִּתְּנוּ עַל יַד עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בְּבֵית אדני וַיִּתְּנוּ אֹתוֹ עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עֹשִׂים בְּבֵית יְהוָה לִבְדּוֹק וּלְחַזֵּק הַבָּיִת.“ (דברי הימים ב׳ לד, פסוק י)
  2. לשון חז"ל בחן, חקר, חפשׂ דבר-מה.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • מצודת ציון על דברי הימים ב לד י: "לבדוק" - לתקן הבדק והוא מקום השבור וההרוס ונקרא בדק על שם שבודקין ומחפשין אחריו.
  • רש"י על דברי הימים ב לד י: "לבדוק ולחזק" - לראות את ערות הארץ (בראשית מ"ב) מתרגמינן ולמחזי ית בדקא דארעא.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

בֶּדֶק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בדק
הגייה* Bedek
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ד־ק
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ בְּדָקִים
  1. לשון המקרא בקיע, סדק, שבר.
    • וַיְהִי בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לֹא חִזְּקוּ הַכֹּהֲנִים אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת. (מלכים ב' יב ז))
    • זִקְנֵי גְבַל וַחֲכָמֶיהָ הָיוּ בָךְ מַחֲזִיקֵי בִּדְקֵךְ כָּל אֳנִיּוֹת הַיָּם (יחזקאל כז ט)
    • בּוֹא לְשָׁלוֹם חָתָן/וּשְׂמְחָה בַּמַּתָּן/בּוֹא בְּשָׁעַת צֶדֶק/אִישׁ מְחַזֵּק בֶּדֶק/הוֹד לְכוֹכַב שַׁחַק/נִין מְכֻנָּה אֵיתָן. (פיוט בוא לשלום חתן)
  2. עברית חדשה תיקון ושיפוץ.

גיזרון[עריכה]

  • עפ"י אבן שושן: אוגריתית - בדקת, בקיעים.
  • השימוש בבדק (2) רווח בעברית החדשה על פי הבנת הפסוק וְעַתָּה אַל תִּקְחוּ כֶסֶף מֵאֵת מַכָּרֵיכֶם כִּי לְבֶדֶק הַבַּיִת תִּתְּנֻהוּ. (מלכים ב' יב ח), ולפי הפועל בָּדַק.

תרגום[עריכה]

  1. אנגלית: rupture‏, breach‏‏‏‏ ‏(1); repair‏‏‏‏‏ (2)

מידע נוסף[עריכה]

משמעות המילה "בֶּדֶק" היתה נושא מרכזי בבחינת מהימנות כתובת יהואש (או "כתובת בדק הבית"), בה נכתב: „ואעש את בדק הבית והק[י]ר[ו]ת סב[י]ב ואת היצ[י]ע והשבכ[י]ם והלול[י]ם והגרעת והדלת[ו]ת.“ מהימנות הכתובת נידונה בבית המשפט בתביעה פלילית על זיוף עתיקות (מדינת ישראל נגד עודד גולן, ת"פ (ירושלים) 482-04). בפסק הדין נכתב, למשל, (לגבי עדותו של פרופסור נדב נאמן):

"לגישתו, מבחינה לשונית ניתן לומר לגבי כתובת יהואש, כי קיימות סיבות לחשוד שהיא איננה אותנטית. למשל, הביטוי "ואעש את בדק הבית" הינו צירוף בלתי אפשרי בעברית כיוון שקיימת סתירה בין "לעשות" לבין "בדק" שמשמעותו פירצה, סדק. לשיטתו, מלך לא יכתוב בכתובתו שהוא עשה פירצה, וזאת הינו קובע בהשוואה לקורפוס המקראי. לשיטתו, המילים "לעשות בדק" הן בניגוד מוחלט לכל הצירופים המופיעים בקורפוס המקראי בהם מופיעה המילה "בדק". המונח "לעשות בדק" המופיע בלוח יהואש הינה עברית מודרנית שמשמעותה לתקן, לעשות תיקון בבית. לעומת זאת, בעברית מקראית, "בדק" זה פירצה ולכן המדובר על לעשות פירצה או לחזק את הבדק".

ראו גם[עריכה]