מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
רועה
|
| הגייה* |
ro'e
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ר־ע־י/ה
|
| דרך תצורה |
משקל קוֹטֵל
|
| נטיות |
ר׳ רוֹעִים, ר׳ רוֹעֵי־, נ׳ רוֹעָה, נ"ר רוֹעוֹת, נ׳ רוֹעַת־
|
רועה עזים
רועה כבשים
- לשון המקרא מי שתפקידו לשמור על עדר הצאן או הבקר: לדאוג לבטחונו, למצוא לו מים ומחסה, ולהוליכו לאכול עשב באחו.
- בכל בוקר, הרועה יוצא עם עדר הכבשים למרעה בעמק ירוק ופתוח, ובכל ערב, הרועה אוסף את הכבשים, סופר אותן ומחזירן לדיר.
- ”וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת-אָחִיו אֶת-הָבֶל וַיְהִי-הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה.“ (בראשית ד, פסוק ב)
- בהשאלה: מנהיג, מדריך, מוביל, מושל, שליט
- הרועה הולך בראש השיירה כדי להראות לה את הדרך.
- ”דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת; נִתְּנוּ, מֵרֹעֶה אֶחָד.“ (קהלת יב, פסוק יא)
- ”לָכֵן כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עַל-הָרֹעִים הָרֹעִים אֶת-עַמִּי, אַתֶּם הֲפִצֹתֶם אֶת-צֹאנִי וַתַּדִּחוּם, וְלֹא פְקַדְתֶּם אֹתָם; הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיכֶם אֶת-רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, נְאֻם-יְהוָה.“ (ירמיהו כג, פסוק ב)
- לשון המקרא כינוי לאלוהים.
- ”רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה.“ (תהלים פ, פסוק ב)
- מקביל לאכדית רֵאֻ rēʾû[1] (אין ע באכדית), ארמית רַעְיָא[2], ארמית-סורית ܪܳܥܝܳܐ (רֹעיֹא), פיניקית 𐤓𐤏𐤉 (רעי)[3]. בינוני של הפועל רעה, שמקביל לאכדית רֶאֻ reʾû[1], ארמית רעי[4], ארמית-סורית ܪܳܥܶܐ (רֹעֶא, פועל עומד) או ܡܰܪܥܽܘܝܶܐ (מַרעוּיֶא, פועל יוצא).
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: רועה צאן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רועה צאן