מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
חמות .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חַמָּה
הגייה * khama
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־מ־ם
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות
לשון המקרא שמש , הכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ שאחראי על קיום החיים והאנרגיה בו; מקור האור והחיות.
”וְהָיָה אוֹר־הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה , וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים...“ (ישעיהו ל , פסוק כו ) ”מִי־זֹאת, הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ־שָׁחַר; יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה , אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת.“ (שיר השירים ו , פסוק י ) ”פֵּרַס עָלֶיהָ סָדִין מִפְּנֵי הַחַמָּה , אוֹ תַּחְתֶּיהָ מִפְּנֵי הַנְּשָׁר, אוֹ שֶׁפֵּרַס עַל גַּבֵּי הַקִּינוֹף, פְּסוּלָה.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק א, משנה ג ) ”אֶחָד אוֹמֵר בְּחָמֵשׁ וְאֶחָד אוֹמֵר בְּשֶׁבַע, עֵדוּתָן בְּטֵלָה, שֶׁבְּחָמֵשׁ חַמָּה בַמִּזְרָח וּבְשֶׁבַע חַמָּה בַמַּעֲרָב.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ה, משנה ג ) ”יָרַד לְתוֹכָהּ טַל, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יַנִּיחֶנָּה בַּחַמָּה וְהַטַּל עוֹלֶה. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין.“ (משנה, מסכת פרה – פרק ט, משנה א )
מן חם .
בספרות התלמודית נמנעו מהשימוש במונח "שמש " (כמו גם "ירח ", על שם האל הכנעני "ירח"), המתייחס לאלוהות הכנענית והמקראית, והעדיפו את המונח הנייטרלי "חמה". אפיפניוס , שנולד להורים יהודים באזור בית גוברין בתחילת המאה ה־4 לספירה, תיעד את שמות כוכבי מערכת השמש לפי הפרושים , וביניהם שני השמות המוכרים לשמש: ἡμὰ (hēma, כלומר "חמה") ו־σέμες (semes, כלומר שמש; אף שהמונח "שמש" לא מוכר בהקשרים אסטרולוגיים בעברית בתר־מקראיית).[ 1] [ 2]
ערך בוויקיפדיה:
חמה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה * khema
חלק דיבר שם־עצם מופשט
מין נקבה
שורש י־ח־ם
דרך תצורה משקל קְטֵלָה
נטיות ר׳ חֵמוֹת; חֲמַת־, ר׳ חֲמוֹת־
ארס , רעל .
”שָׁתִית מִיַּד יְהוָה אֶת כּוֹס חֲמָתוֹ אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה“ (ישעיהו נא , פסוק יז ) ”קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת מִיָּדִי...“ (ירמיהו כה , פסוק טו ) ”מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר“ (דברים לב , פסוק כד ) ”חֲמַת לָמוֹ כִּדְמוּת חֲמַת נָחָשׁ כְּמוֹ פֶתֶן חֵרֵשׁ יַאְטֵם אָזְנוֹ“ (תהלים נח , פסוק ה ) רגש שלילי חזק המתעורר כשאין באים לכדי שביעות רצון .
”שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ עַל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּךָ; וְעַל מִשְׁפָּחוֹת, אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ“ (ירמיהו י , פסוק כה ) ”עַד־מָה יהוה תִּסָּתֵר לָנֶצַח; תִּבְעַר כְּמוֹ־אֵשׁ חֲמָתֶךָ “ (תהלים פט , פסוק מז ) ”מַעֲנֶה־רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה ; וּדְבַר־עֶצֶב יַעֲלֶה־אָף“ (משלי טו , פסוק א ) ”וַיַּרְא הָמָן כִּי־אֵין מָרְדֳּכַי כֹּרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ; וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה “ (אסתר ג , פסוק ה )
המילה משותפת למספר לשונות שמיות, על פי רוב במשמע רעל , כגון: אוגריתית "חמת",[ 1] imtu , ארמית בבלית יַחְמָא, סורית {ܚܶܡܬܳܐ (חֶמְתָא) ערבית حُمَة (חֻמָה) , געז ḥämot) ሐሞት ) [ 2]
במקרא חמאה בחיסור האל"ף ”בִּרְחֹץ הֲלִיכַי בְּחֵמָה ; וְצוּר יָצוּק עִמָּדִי פַּלְגֵי שָׁמֶן“ (איוב כט , פסוק ו ) .
↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים , ענבל, 1996, עמ' 693 ↑ ארנסט קליין, מילון אטימולוגיה עברי-אנגלי, 1987, מסדה, עמ' 221,ערך: חמה
לערך העוסק בחַמָּה אם בן הזוג בשפה עממית; ראו חמות.
ערך בוויקיפדיה: חמה