אורח
מראה
אוֹרֵחַ
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אורח |
| הגייה* | oreakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ר־ח |
| דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
| נטיות | נ׳ אורחת; ר׳ אורחים, נ"ר אורחות |
- לשון המקרא אדם השוהה במרחב הפרטי של הזולת ותחת חסותו לזמן־מה.
- ”מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה – לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ, וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן?“ (ירמיהו יד, פסוק ח)
- ”בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר, דְּלָתַי לָאֹרַח אֶפְתָּח.“ (איוב לא, פסוק לב)
- "אצלנו בחצר בצל עצי הזית, / באים בדרך כלל המון אורחים לקיץ." (אורחים לקיץ, מאת נעמי שמר)
- "ללא מנעולים וללא גדרות: בבת עין מכניסים אורחים" (נענע)
גיזרון
[עריכה]מובאות נוספות
[עריכה]צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]- רוביק רוזנטל, אורח, באתר "הזירה הלשונית"
- אראל סגל הלוי, "אורח = אדם העובר בדרך". אֲתַר הַנִּוּוּט בַּתָּנָ"ךְ, 22/04/2007