מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אורח
הגייה * ore akh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ר־ח
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות נ׳ אורחת; ר׳ אורחים, נ"ר אורחות
לשון המקרא ”מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה – לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ, וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן?“ (ירמיהו יד , פסוק ח ) ”בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר, דְּלָתַי לָאֹרַח אֶפְתָּח.“ (איוב לא , פסוק לב ) "אצלנו בחצר בצל עצי הזית, / באים בדרך כלל המון אורחים לקיץ." (אורחים לקיץ נעמי שמר ) "ללא מנעולים וללא גדרות: בבת עין מכניסים אורחים " (נענע )
מן א־ר־ח. אֹרַח משמעה "דרך", הפועל אָרַח משמעו "הלך בדרך", והמילה "אוֹרֵחַ" היא צורת הבינוני של פועל זה, ומשמעה "הולך בדרך". מאחר שהיה מקובל לתת לאותם אנשים לשהות בביתו של הנקרה בדרכם, הוחלה משמעות זו על המילה.
”מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים , וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם – כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים עֲצֶרֶת בֹּגְדִים.“ (ירמיהו ט , פסוק א )
טקסט בוויקיטקסט: ביאור:אורח