אורח
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אוֹרֵחַ[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אורח |
| הגייה* | oreach |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ר־ח |
| דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
| נטיות | נ׳ אורחת; ר׳ אורחים, נ"ר אורחות |
- אדם הבא לשהות בביתו של אדם אחר.
- "אצלנו בחצר בצל עצי הזית, / באים בדרך כלל המון אורחים לקיץ." (אורחים לקיץ, מאת נעמי שמר)
- "ללא מנעולים וללא גדרות: בבת עין מכניסים אורחים" (נענע)
גיזרון[עריכה]
- מן השורש א־ר־ח. אֹרַח משמעה "דרך", הפועל אָרַח משמעו "הלך בדרך", והמילה "אוֹרֵחַ" היא צורת הבינוני של פועל זה, ומשמעה "הולך בדרך". מאחר והיה מקובל לתת לאותם אנשים לשהות בביתו של הנקרה בדרכם, הוחלה משמעות זו על המילה.
מובאות נוספות[עריכה]
- ”מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם – כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים עֲצֶרֶת בֹּגְדִים.“ (ירמיהו ט, פסוק א)= מקום-לינה לעוברי-דרכים.
- ”וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת הָאִישׁ הָאֹרֵחַ בִּרְחֹב הָעִיר, וַיֹּאמֶר הָאִישׁ הַזָּקֵן 'אָנָה תֵלֵךְ וּמֵאַיִן תָּבוֹא?'“ (שופטים יט, פסוק יז) = ראה את האיש ההולך בדרך ברחוב העיר.
- ”וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר, וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא לוֹ [...]“ (שמואל ב׳ יב, פסוק ד)= לעשות להולך-הדרך שבא אל ביתו
- ”מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה – לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ, וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן?“ (ירמיהו יד, פסוק ח)= למה תתעלם מהצרות הבאות עלינו, כאילו שאתה רק עובר כאן בדרך למקום אחר?
- ”בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר, דְּלָתַי לָאֹרַח אֶפְתָּח.“ (איוב לא, פסוק לב) = לאדם שעובר בדרך.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- רוביק רוזנטל, אורח, באתר "הזירה הלשונית"
- אראל סגל הלוי, "אורח = אדם העובר בדרך". אֲתַר הַנִּוּוּט בַּתָּנָ"ךְ, 22/04/2007
 טקסט בוויקיטקסט: ביאור:אורח |