מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
צאן
הגייה *
tson
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה ריבוי[ 1]
שורש
דרך תצורה
נטיות
כ׳ צֹאנוֹ, צֹאנָהּ, צֹאנְךָ, צֹאנֵךְ, צֹאנָן
צאן
לשון המקרא עדר של כבשים או עזים .
”וְגַם־לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת־אַבְרָם הָיָה צֹאן ־וּבָקָר וְאֹהָלִים.“ (בראשית יג , פסוק ה )
”בָּרוּךְ פְּרִי־בִטְנְךָ, וּפְרִי אַדְמָתְךָ; וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ – שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ .“ (דברים כח , פסוק ד )
”...וְהָאִישׁ גָּדוֹל מְאֹד וְלוֹ צֹאן שְׁלֹשֶׁת־אֲלָפִים וְאֶלֶף עִזִּים; וַיְהִי בִּגְזֹז אֶת־צֹאנוֹ בַּכַּרְמֶל.“ (שמואל א׳ כה , פסוק ב )
”וְעָמְדוּ זָרִים, וְרָעוּ צֹאנְכֶם ; וּבְנֵי נֵכָר, אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם.“ (ישעיהו סא , פסוק ה )
”לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן , וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ־בָר; יִתְרוֹעֲעוּ, אַף־יָשִׁירוּ.“ (תהלים סה , פסוק יד )
”...צְאִי־לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן , וּרְעִי אֶת־גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים.“ (שיר השירים א , פסוק ח )
”חֲלִיל רוֹעִים יָרֹן / גּוֹלְשִׁים עֶדְרֵי הַצֹּאן / מַה לִּי וּמִי לִי עוֹד, כְּנַעַן?“ (שִׁיר הַשּׁוֹמֵר , מאת עמנואל לין בזֶמֶרֶשֶׁת )
ניבים כנעניים שאינם עברית - צידונית[ 2] ומואבית[ 3] : 𐤑𐤀𐤍 (צאן). אוגריתית: 𐎕𐎛𐎐 (צאִן).[ 4] ארמית: "עאן" או "עָנָא" "ܥܳܢܳܐ". ערבית: ضَأْن (צ'אן). דרום ערבית: 𐩼𐩱𐩬 (צ'אן).
אנגלית: flock
ערבית: غنم (תעתיק: עַ'נַם)
↑ לעתים במקרא השם "צאן" נתפש כריבוי נקבה, למשל: ”תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת“ (בראשית ל , פסוק לח ) או ”וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן“ (בראשית ל , פסוק לט ) - ייתכן שתפישה זו נובעת מן העובדה שהצאן מרכיב ברובו רחלים וכבשות נקבות רבות מן תיישים או אילים.
↑ KAI 26 (כתובת אזתוד )
↑ KAI 181 (מצבת מישע )
↑ לוחות UT 22, 51 VI, 62, 612, ’nt IV x, וכן לוח KTU 1.103