צאן
מראה
צֹאן
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צאן |
הגייה* | tson |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה ריבוי[1] |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | כ׳ צֹאנוֹ, צֹאנָהּ, צֹאנְךָ, צֹאנֵךְ, צֹאנָן |
- לשון המקרא עדר של כבשים או עזים.
- ”וְגַם־לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת־אַבְרָם הָיָה צֹאן־וּבָקָר וְאֹהָלִים.“ (בראשית יג, פסוק ה)
- ”בָּרוּךְ פְּרִי־בִטְנְךָ, וּפְרִי אַדְמָתְךָ; וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ – שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ.“ (דברים כח, פסוק ד)
- ”...וְהָאִישׁ גָּדוֹל מְאֹד וְלוֹ צֹאן שְׁלֹשֶׁת־אֲלָפִים וְאֶלֶף עִזִּים; וַיְהִי בִּגְזֹז אֶת־צֹאנוֹ בַּכַּרְמֶל.“ (שמואל א׳ כה, פסוק ב)
- ”וְעָמְדוּ זָרִים, וְרָעוּ צֹאנְכֶם; וּבְנֵי נֵכָר, אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם.“ (ישעיהו סא, פסוק ה)
- ”לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן, וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ־בָר; יִתְרוֹעֲעוּ, אַף־יָשִׁירוּ.“ (תהלים סה, פסוק יד)
- ”...צְאִי־לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת־גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים.“ (שיר השירים א, פסוק ח)
- ”חֲלִיל רוֹעִים יָרֹן / גּוֹלְשִׁים עֶדְרֵי הַצֹּאן / מַה לִּי וּמִי לִי עוֹד, כְּנַעַן?“ (שִׁיר הַשּׁוֹמֵר, מאת עמנואל לין בזֶמֶרֶשֶׁת)
גיזרון
[עריכה]צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]הערות שוליים
[עריכה]- ↑ לעתים במקרא השם "צאן" נתפש כריבוי נקבה, למשל: ”תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת“ (בראשית ל, פסוק לח) או ”וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן“ (בראשית ל, פסוק לט)- ייתכן שתפישה זו נובעת מן העובדה שהצאן מרכיב ברובו רחלים וכבשות נקבות רבות מן תיישים או אילים.
- ↑ KAI 26 (כתובת אזתוד)
- ↑ KAI 181 (מצבת מישע)
- ↑ לוחות UT 22, 51 VI, 62, 612, ’nt IV x, וכן לוח KTU 1.103