לדלג לתוכן

הפקיר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הִפְקִיר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הפקיר
שורש וגזרה פ־ק־ר
בניין הִפְעִיל
הכרזה על שולחנות שהוצאו מבית בירושלים כהפקר והזמנה לציבור לקחתם
  1. לשון חז"ל ויתר על בעלותו על משהו; עשה להפקר.
  2. הזניח, הסיר את השגחתו.

גיזרון

[עריכה]
  • מופיע בחז"ל גם בצורת "הִבְקִיר", בעיקר בירושלמי[1]. עפ"ז יש המקשרים לאכדית: baqāru - לתבוע, לערער, ובמילה 'הבקיר' ההוראה הפוכה: להסיר תביעה, לעשות לדבר שאין לו תובעים. באופן דומה, יש הטוענים שההוראה המקורית של שורש ב־ק־ר היא: "לפתוח",[2] ומשם נגזר ההוראה של "הפקיר" - לעשות לדבר פתוח שאין עליו השגחה או בעלות.

נגזרות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. וכן במשנה בכ"י קאופמן (פאה ט,ד) ובודפשט (שקלים א,ב).
  2. semitic roots, 𐩨 𐩤 𐩧