הפקיר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הִפְקִיר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הפקיר
שורש וגזרה פ־ק־ר
בניין הִפְעִיל
הכרזה על שולחנות שהוצאו מבית בירושלים כהפקר והזמנה לציבור לקחתם
  1. לשון חז"ל ויתר על בעלותו על משהו; עשה להפקר.
  2. הזניח, הסיר את השגחתו.

גיזרון[עריכה]

  • מופיע בחז"ל גם בצורת "הִבְקִיר", בעיקר בירושלמי[1]. עפ"ז יש המקשרים לאכדית: baqāru - לתבוע, לערער, ובמילה 'הבקיר' ההוראה הפוכה: להסיר תביעה, לעשות לדבר שאין לו תובעים. באופן דומה, יש הטוענים שההוראה המקורית של שורש ב־ק־ר היא: "לפתוח",[2] ומשם נגזר ההוראה של "הפקיר" - לעשות לדבר פתוח שאין עליו השגחה או בעלות.

נגזרות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

תרגום[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. וכן במשנה בכ"י קאופמן (פאה ט,ד) ובודפשט (שקלים א,ב).
  2. semitic roots, 𐩨 𐩤 𐩧