מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שור
הגייה *
shor
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
משקל קוֹל
נטיות
ר׳ שְׁוָרִים; שׁוֹר־, ר׳ שׁוֹרֵי־
שור
פר , הזכר שבבקר . בהמה המגודלת למטרת עבודה או כדי לשוחטה לצורך בשרה .
מזל מגלגל המזלות .
"הקדוש ברוך הוא לא נתן התורה לא בניסן ולא באייר מפני שמזל ניסן טלה ומזל אייר שור אין נאה להם לקלס ולשבח" (פסיקתא רבתי/כ )
מי שנולדו בין ה־20 באפריל ל־20 במאי הם בני מזל שור . (3)
באות השורש הראשונה ניכרים חילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ . המילה משותפת לשפות שמיות רבות: אוגריתית - 𐎘𐎗 (תֿר, שׁר);[1] אבלאית - šu-lum ; ארמית־סורית - ܬܘܪܐ תָּוְּרַא (tawrā ); ארמית־מנדאית - ࡕࡀࡅࡓࡀ taura; אכדית - šūru ; ארמית־יהודית - תּוֹרָא (חילוף אותיות שׁ↔ת בין עברית↔ארמית ); ערבית - ثَوْر (תַ'וְּר); געז, טיגרינית, טיגראנית - sor; מהרית, חארסוסית - ṯawr .
קיים דימיון עם המילה המקבילה בשפות אירופה: לטינית taurus, יוונית ταῦρος, צרפתית taureau. יכול להיות, אך לא ידוע בוודאות, אם קיים קשר אטימולוגי.[2]
2. באכדית חודש אייר נכתב בשומרוגרמה: 𒌚𒄞 (ITI.GU₄), שמשמעה בשומרית חודש השור.
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
שור תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
שוורים
לערך העוסק בשׁוּר, פועל בציווי; ראו את צורת העבר: שָׁר .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שור
הגייה *
shur
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
שׁ־ו־ר
דרך תצורה
נטיות
שׁוּר־
לשון המקרא חומה .
(משמעות משוערת) שרשרת ביצורים .
מילה המופיעה מספר פעמים במקרא, ואשר מתוך השוואה למילה הארמית - "שׁוּר"/"שׁוּרא" המופיעה גם בערבית בהגיית "סוּר" (سـُور) ניתן להבין כי שימשה בהוראת: "חומה". המילה איננה בשימוש בעברית מודרנית, אלא בצירוף "שור מצרים ".
מילים נרדפות [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שוור
הגייה *
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
שׁ־ו־ר
דרך תצורה
משקל קַטָּל
נטיות
עברית חדשה אדם העוסק בתנועות הומורסיטיות לשם שעשוע
יתכן והמקור כנעני, במילה שנעתקה לאכדית בטקסטים מאל-עמארנה בהוראת "הושמצתי", בצורה: שִׁרְתִּ (ši-ir-ti).[3]
חידוש על בסיס הפועל שָׁוַר מארמית: קפץ , דוגמה: ”שקיל נרגא בר עשר אמין שוור עשר אמין, ומחייה בקרסוליה וקטליה“ (בבלי, מסכת ברכות – דף נד, עמוד ב ) נטל גרזן של אשר אמות וקפץ עשר אמות והיכהו בקרסולו והרגו.
י"א שגם השם קיים בארמית במשמעות קפצן ”שוור בר שוור“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף צו, עמוד ב )
מילים נרדפות [ עריכה ]
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ לוחות UT 51 II, 75 I, 128 IV, 129, Krt, וכן לוח KTU 1.161
↑ Robert Beekes, Etymological Dictionary of Greek (2010), page 1456
↑ אסתר הבר, "ילקוט השורשים השלם למילים ולצורות הכנעניות מלוחות אל-עמארנה" , בתוך: שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום , כרך כ"ג (2014), עמ' 117