מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אי
הגייה *
i
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
א־ו־י/ה
דרך תצורה
משקל קִיל
נטיות
ר׳ אִיִּים, אִיֵּי־
אי – יבשה המוקפת מים.
שני איים בשביה
יבשה המוקפת מכל צדדיה במים .
”מֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ אִיֵּי הַגּוֹיִם בְּאַרְצֹתָם; אִישׁ לִלְשֹׁנוֹ לְמִשְׁפְּחֹתָם בְּגוֹיֵהֶם.“ (בראשית י , פסוק ה )
”שִׂירוּ לַיהוה שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ; יוֹרְדֵי הַיָּם וּמְלֹאוֹ, אִיִּים וְישְׁבֵיהֶם.“ (ישעיהו מב , פסוק י )
”וְאָמַרְתָּ לְצוֹר הַיּשֶׁבֶת עַל־מְבוֹאֹת יָם, רֹכֶלֶת הָעַמִּים אֶל־אִיִּים רַבִּים...“ (יחזקאל כז , פסוק ג )
”וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס עַל־הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם.“ (אסתר י , פסוק א )
על אי זה נתגלו מיני צמחים נדירים.
חיה טורפת ממשפחת הכלביים .
” וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמנוֹתָיו וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג וְקָרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ.“ (ישעיהו יג , פסוק כב )
” וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת אִיִּים וְשָׂעִיר עַל רֵעֵהוּ יִקְרָא אַךְ שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ.“ (ישעיהו לד , פסוק יד )
באוגריתית (ברבים) 𐎛𐎅𐎚 (אִהת, "אִיוֹת"),[ 1] [ 2] בכנענית 𐤀𐤉 (אי)[ 2] או כתחילית 𐤉- (י-) בשמות מקומות.[ 3] מצרית: ỉw.[ 2]
לשתי המשמעויות, מצרית עתיקה: jw , /iuː/ - אִי וכן כֶּלֶב (אולי כאונומטופיאה, המחקה את יללת הכלב[ דרוש מקור ] ).
2. המילה משותפת גם לערבית: اِبْن آوَى (אִבְן אֲוָא).
יבשה מוקפת מים
(תעתיק: jalaveṣṭitabhūmi)
ערך בוויקיפדיה:
אי מדריך טיולים בוויקימסע:
איים תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
איים
↑ לוח UT ’nt VI vi
↑ 2.0 2.1 2.2 Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition , Third Revised Edition, part one: ả/ỉ/ủ – k, Brill, 2015, p. 31
↑ בשמות מקומות כגון ינר (אי-נר) , איבשם , אי נצִם , אירנם , אי כוסים , אי גלגל , אי אמן , אי חול ועוד. ראו נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות , דביר, 1942, עמ' 132–133, 151
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אי
הגייה *
i
חלק דיבר
תחילית
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
מילת שלילה .
”וַתִּקְרָא לַנַּעַר אִי ־כָבוֹד, לֵאמֹר גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל; אֶל־הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וְאֶל־חָמִיהָ וְאִישָׁהּ.“ (שמואל א׳ ד , פסוק כא )
”יְמַלֵּט אִי ־נָקִי; וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ.“ (איוב כב , פסוק ל )
”לִשָּׂא שִׁפְחָה אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין; בַּת חוֹרִין אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ עֶבֶד.“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ד, משנה ה )
”כֵּיצַד מְאַיְּמִין עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת, הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן וּמְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן, [...] אוֹ שֶׁמָּא אִי אַתֶּם יוֹדְעִין שֶׁסּוֹפֵנוּ לִבְדֹּק אֶתְכֶם בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ד, משנה ה )
המספר 31 הוא אי ־זוגי.
בכנענית: 𐤀𐤉 (אי).[ 1]
המילה מופיעה פעמיים במקרא, פעם כחלק משם פרטי, ופעם בפסוק לעיל מאיוב. כנראה צורה משנית של אֵי , אֵין , או אִם .
תחילית זו משמשת כשלילה בתארים מלועזית, מתוך דמיון למוספית -in באותה משמעות. כמו בגזרת חפ"נ בעברית, האות N מידמה לעיצור שאחריה, בהינתן והוא אחד מהבאים: N, M, L, R.
↑ KAI 13, 14; ראו נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות , דביר, 1942, עמ' 15–19
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אי
הגייה *
i
חלק דיבר
מילת קריאה
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
לשון המקרא קריאה המביעה צער.
”אִי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר וְשָׂרַיִךְ בַּבֹּקֶר יֹאכֵלוּ.“ (קהלת י , פסוק טז )
מילה יחידאית במקרא. בשפות שמיות נוספות:[ 1] אוגריתית 𐎛 (אִ), אכדית ai, ayi, aya, i, אבלאית ỉy, ארמית יהודית ארץ־ישראלית "אי", ערבית "ʔay".
מופיעה פעם נוספת בתוך הלחם: אִילוֹ .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אי
הגייה *
e
חלק דיבר
מילת שאלה
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
היכן? איפה? מילת שאלה לדעת מקום דבר.
”וַיֹּאמֶר יהוה אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי.“ (בראשית ד , פסוק ט )
”כִּי אֶתְמוֹל זֶה הַשּׁוֹבָב / לְטַיֵּל הֶחְלִיט הוּא; / בָּא הַלֵּיל וְהוּא לֹא שָׁב, / אֵי דֻּבִּי, הַגִּידוּ?“ (דֻּבּוֹן יוּמְבּוֹ , מאת יחיאל מוהר בזֶמֶרֶשֶׁת )
"אַךְ אֵינִי יוֹדַעַת מַה קָרָה / אֵי אָבְדָה הַדֶּרֶךְ הַבְּרוּכָה / אֵי אָבְדָה הַדֶּרֶךְ אֶל הַכְּפָר / הַדֶּרֶךְ בָּהּ רָצִיתִי לָשׁוּב בַּחֲזָרָה." (הַדֶּרֶךְ אֶל הַכְּפָר , מאת יורם טהרלב )
באוגריתית 𐎛𐎊 (אִי),[ 1] [ 2] אמורית (משוחזר ) : ʾayya(n), ʾiyya.[ 1]
”לִבְּךָ, יֶהְגֶּה אֵימָה ; אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל, אַיֵּה סֹפֵר אֶת-הַמִּגְדָּלִים“ (ישעיהו לג , פסוק יח ) [ דרוש מקור ] ניתן לקרוא את תיבת 'אימה' בפסוק זה כצרוף, בצורת: אֵי-מָה? יש המניחים כי הדבר נוצר כשגיאת מעתיק מקראי קדום והבאים אחריו שחיברו את התיבה בפסוק הנ"ל לכדי "אימה".
הולנדית: waar
ספרדית: donde
ערבית: أين (תעתיק: אין)
צ'כית: kde
צרפתית: où (הגייה: אוּ)
רומנית: unde
רוסית: где
שוודית: där
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אי
הגייה *
ey
חלק דיבר
מילית
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
כלשהו.
”אַל לַמְלָכִים לְמוֹאֵל אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן וּלְרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר.“ (משלי לא , פסוק ד )
באוגריתית 𐎀𐎊 (אַי),[ 1] [ 2] אכדית ayyumma (איזה, איזשהוא),[ 1] ערבית "ʔayy" (מי, איזה),[ 1] אתיופית "ʔay" (איזה, מה).[ 1]
↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition , Third Revised Edition, part one: ả/ỉ/ủ – k, Brill, 2015, p. 130
↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים , ענבל, 1996, עמ' 412, 573; לוחות UT 52, 2 Aqht VI.