מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
אַיִן (גם: אֵין) [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אין
הגייה * a yin, ein
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש א־י־ן (גזור שם)
דרך תצורה משקל קַיִל
נטיות ס': אֵין-, אני: אֵינִי או אֵינֶנִּי, אנחנו: אֵינֶנּוּ, את: אֵינֵךְ, אתה: אֵינְךָ, אתם: אֵינְכֶם, אתן: אֵינְכֶן, הוא: אֵינוֹ או אֵינֶנּו [1] או אֵינֶנָּה, הם: אֵינָם, הן: אֵינָן, הפסק: אָיִן
בעיקר בסמוך לפועל בהווה או למקור מִלַּת עֵזֶר הַמַּבִּיעָה שְלִׁילָה, לֹא.
הֵעָדְרוֹ שֶלׁ דָּבָר, הֵפֶךְ מִן יֵשׁ, קַיָּם, נִמְצָא.
"נַגֵּן לִי הַכִּנּוֹר עַד אֵין כּוֹחַ/ אֲנִי רוֹצֶה אֶת אֶסְתֵּר לִשְׁכֹּחַ/ הוֹי לֹא לִזְכֹּר, לַעֲקֹר/ לַעֲקֹר מִלֵּב וּמִמֹּחַ" "נַגֵּן לִי הַכִּנּוֹר", נתן אלתרמן "וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה: אֵין לָהּ וָלָד" (בראשית יא , פסוק ל ) "וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה; וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם" (בראשית לז , פסוק כד ) "וַיָּשָׁב אֶל אֶחָיו, וַיֹּאמַר: הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ , וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא" (בראשית לז , פסוק ל )
בִּלְעֲדֵי, בְּלִי-, הֵפֶךְ מִן עִם.
"וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ: וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף" (שמות כא , פסוק יא )
מילה מקראית. מקבילות דומות גם במואבית ובאכדית.
מילים נרדפות [ עריכה ] הערות שוליים [ עריכה ]
↑ ומופיעה פעם אחת במליצה המקראית הצורה "אֵינֵמוֹ": "בַּעֲמַל אֱנוֹשׁ אֵינֵמוֹ ; וְעִם-אָדָם, לֹא יְנֻגָּעוּ" (תהילים עג , פסוק ה ) .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אין
הגייה * a yin
חלק דיבר מילת-שאלה
מין
שורש
דרך תצורה משקל קַיִל
נטיות הפסק: אָיִן
לשון המקרא יכול לבוא עם מ' או ל' לפני אֵיזֶה מָקוֹם?, הֵיכָן?, אַיֵּה?.
"מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל הָעָם הַזֶּה כִּי יִבְכּוּ עָלַי לֵאמֹר תְּנָה לָּנוּ בָשָׂר וְנֹאכֵלָה." (במדבר יא , פסוק יג ) "וַיֹּאמֶר דּוֹד שָׁאוּל אֵלָיו וְאֶל-נַעֲרוֹ אָן הֲלַכְתֶּם וַיֹּאמֶר לְבַקֵּשׁ אֶת-הָאֲתֹנוֹת וַנִּרְאֶה כִי-אַיִן וַנָּבוֹא אֶל-שְׁמוּאֵל" (שמואל א׳ י , פסוק יד ) " וְהָיָה כָל רֹאַיִךְ יִדּוֹד מִמֵּךְ וְאָמַר שָׁדְּדָה נִינְוֵה מִי יָנוּד לָהּ מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ מְנַחֲמִים לָךְ." (נחום ג , פסוק ז ) "עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה; דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִיתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן;" (משנה, מסכת אבות – פרק ג, משנה א )
מילים נרדפות [ עריכה ] מידע נוסף [ עריכה ]
בלשון הדיבור רווח במיוחד לשאול עפ"י איפה, ואולם במקורות שואלים עם "אין": מֵאַיִן? (וגם: מִנַיִּן?), לְאַיִן?. רבים המדקדקים הפוסלים הוספת אותיות השימוש ל"איפה".
