אין

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערכים: אִיֵּן, אֻיַּן, אִין.

אַיִן (גם: אֵין)[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אין
הגייה* ayin, en
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש א־י־ן (גזור שם)
דרך תצורה משקל קַיִל
נטיות ס': אֵין-; אני: אֵינֶנִּי (מקראי), אֵינִי (חז"ל); אנחנו: אֵינֶנּוּ; אתה: אֵינְךָ; את: אֵינֵךְ; אתם: אֵינְכֶם; אתן: אֵינְכֶן; הוא: אֵינֶנּו (מקראי)[1], אֵינוֹ (חז"ל); היא: אֵינֶנָּה (מקראי), אֵינָהּ (חז"ל); הם: אֵינָם; הן: אֵינָן; הפסק: אָיִן.
  1. (בעיקר בסמוך לפועל בהווה או למקור) מִלַּת עֵזֶר הַמַּבִּיעָה שְׁלִילָה, לֹא.
  2. הֵעָדְרוֹ שֶלׁ דָּבָר, הֵפֶךְ מִן יֵשׁ, קַיָּם, נִמְצָא.
    • ”... וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה“ (בראשית ב, פסוק ה)
    • ”וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת“ (במדבר כ, פסוק ה)
    • ”וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה: אֵין לָהּ וָלָד“ (בראשית יא, פסוק ל)
    • ”וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה; וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם“ (בראשית לז, פסוק כד)
    • ”וַיָּשָׁב אֶל אֶחָיו, וַיֹּאמַר: הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ, וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא“ (בראשית לז, פסוק ל)
    • "נַגֵּן לִי הַכִּנּוֹר עַד אֵין כּוֹחַ/ אֲנִי רוֹצֶה אֶת אֶסְתֵּר לִשְׁכֹּחַ/ הוֹי לֹא לִזְכֹּר, לַעֲקֹר/ לַעֲקֹר מִלֵּב וּמִמֹּחַ" "נַגֵּן לִי הַכִּנּוֹר", נתן אלתרמן
  3. לְלֹא, בִּלְעֲדֵי, בְּלִי, הֵפֶךְ מִן עִם.
    • ”וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ: וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף“ (שמות כא, פסוק יא)
  4. כלום, שום דבר
    • ”כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ.“ (ישעיהו מ, פסוק יז)
    • ”הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם נִצָּב סֶלָה.“ (תהילים לט, פסוק ו)

גזרון[עריכה]

  • אוגריתית: 𐎛𐎐 (אִן);[2] בניב המואבי: 𐤀𐤍 (אן);[3] ומקבילה גם באכדית.
  • במקורה הפרוטו-שמי מילה ארכאית בעלת הברה יחידה מונעת כפי הנראה בדוּ-תנועה "אַי" [ai] שהסתיימה באינפוף אשר הפך לעיצור הסוגר נ. לפי השערת רוברט חצרוני, המילה שימשה כתחילית שוללת בעלת הברה יחידה מונעת בדו-תנועה נַיִ-, והמילה אין נוצרה משיכול עיצורים אלו, לעומת החיוב שסומן בצליל המונשף h - הֵן במשמעות כֵּן.[4][5][6]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

ביטויים[עריכה]

תרגום[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ומופיעה פעם אחת במליצה המקראית הצורה "אֵינֵמוֹ": ”בַּעֲמַל אֱנוֹשׁ אֵינֵמוֹ; וְעִם-אָדָם, לֹא יְנֻגָּעוּ“ (תהילים עג, פסוק ה).
  2. לוחות UT 1141 שו' 5, UT 129 שו' 19, UT 76 II שו' 4, UT Krt שו' 142, UT 2 Aqht I שו' 19.
  3. KAI 181 (מצבת מישע) שו' 24
  4. אהרן דולגופולסקי, (באנגלית) מפרוטושמית לעברית, מילנו, איטליה: המרכז על שם חיימיטו למחקר שמי, 1999
  5. אדוארד ליפינסקי, (באנגלית) שפות שמיות - תרשים דקדוק משווה, לויבן, בלגיה: הוצאת הספרים פיטרס (סרוק ומפוענח, אך מקוון רק חלקית באתר גוגל ספרים), 2002, ISBN 9789042908154
  6. ליפינסקי, עמוד 1243 השערת הקדמת נָי- של רוברט חצרוני

אַיִן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אין
הגייה* ayin
חלק דיבר מילת שאלה
מין
שורש
דרך תצורה משקל קַיִל
נטיות הפסק: אָיִן
  1. לשון המקרא יכול לבוא עם מ' או ל' לפני אֵיזֶה מָקוֹם?, הֵיכָן?, אַיֵּה?.
    • מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל הָעָם הַזֶּה כִּי יִבְכּוּ עָלַי לֵאמֹר תְּנָה לָּנוּ בָשָׂר וְנֹאכֵלָה.“ (במדבר יא, פסוק יג)
    • ”וַיֹּאמֶר דּוֹד שָׁאוּל אֵלָיו וְאֶל-נַעֲרוֹ אָן הֲלַכְתֶּם וַיֹּאמֶר לְבַקֵּשׁ אֶת-הָאֲתֹנוֹת וַנִּרְאֶה כִי-אַיִן וַנָּבוֹא אֶל-שְׁמוּאֵל“ (שמואל א׳ י, פסוק יד)
    • ” וְהָיָה כָל רֹאַיִךְ יִדּוֹד מִמֵּךְ וְאָמַר שָׁדְּדָה נִינְוֵה מִי יָנוּד לָהּ מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ מְנַחֲמִים לָךְ.“ (נחום ג, פסוק ז)
    • ”עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה; דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִיתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן;“ (משנה, מסכת אבותפרק ג, משנה א)
    • ”הֵי, צִיּוּנְיוּנֵי הַדֶּרֶךְ / אֲבָנִים לְבַנְבַּנּוֹת / טוֹב לָשׁוּט, תַּרְמִיל עַל שֶׁכֶם / אֵי בְּלִי אָן הַרְחֵק לִנְדֹּד“ (שִׁירַת הַנּוֹדֵד, מאת אהרון אשמן בזֶמֶרֶשֶׁת)

גזרון[עריכה]

  • מקבילה בערבית: أَيْنَ (הגייה: אַיְןָ)

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • בלשון הדיבור רווח במיוחד לשאול עפ"י איפה, ואולם במקורות שואלים עם "אין": מֵאַיִן? (וגם: מִנַיִּן?), לְאַיִן?. רבים המדקדקים הפוסלים הוספת אותיות השימוש ל"איפה".