לא

לֹא

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לא
הגייה*	lo
חלק דיבר	תואר הפעל, שם תואר
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר' לאווים

1. תואר הפועל איסור, מניעה, שלילת הביצוע, אין.

   • וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ. (בראשית ב יז)
   • וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר אדני אֱלֹהִים עַל-הָאָרֶץ. (בראשית ב ה)
   • "האם אתה מכיר את מאיר?" - "לא, איננו מכירים".
   • לא אוכל להתחייב להוצאה זו.

2. שם תואר שלילה, אין.

   • לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי. (שמות ד י)
   • וַיֹּאמֶר אדני אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ. (בראשית ב יח)

מקור

• מקרא.

מילים נרדפות

• לאו, אין

ניגודים

• כן
• אכן

צירופים

• הלא
• לא ולא
• לא כלום
• הלא כן
• כְּלֹא
• לא בא' רבתי
• לא דובים ולא יער
• לא היה ולא נברא
• לא היה פוצה פה ומצפצף
• לא זאת בלבד
• לא יסולא בפז
• לא ייתכן
• לא מדובשך ולא מעוקצך
• לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב
• לא נתן יד לדבר
• ללא

תרגום

• איטלקית: not‏, no‏‏‏‏
• אנגלית: no‏‏‏‏
• גרמנית: nein‏‏‏‏
• הונגרית: nem‏‏‏‏
• יידיש: ניין‏‏‏‏
• ספרדית: no‏‏‏‏
• ערבית: ﻻ‏‏‏‏
• צרפתית: non‏‏‏‏
• רוסית: нет‏‏‏‏ (נייט)