לא

אין לבלבל ערך זה עם הערך לו.

לֹא

לשון המקרא מילת שלילה.
- ”וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר אדני אֱלֹהִים עַל-הָאָרֶץ.“ (בראשית ב, פסוק ה)
- ”וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ.“ (בראשית ב, פסוק יז)
- ”וַיֹּאמֶר אדני אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ.“ (בראשית ב, פסוק יח)
- ”לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי.“ (שמות ד, פסוק י)
- "האם אתה מכיר את מאיר?" - "לא, איננו מכירים".
- לא אוכל להתחייב להוצאה זו.

במקרא מופיע פעם אחת ביטוי השלילה: ”לֹא יֵשׁ“ (איוב ט, פסוק לג), כנראה לבטא שלילה מוחלטת. בחז"ל הביטוי יותר נפוץ.
18 פעמים בתנ"ך המילה לֹא ולוֹ מתחלפות במסורת הכתיב והקרי. מה שלעיתים מקשה על הבנת המשפט ולעיתים מתקיים כפל משמעות דוגמה: ”דעו כי ה' הוא אלהים, הוּא עָשָׂנוּ (כתיב:ולא) [קרי: וְלוֹ] אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ.“ (תהלים ק, פסוק ג)

ערך בוויקיפדיה: לא (לוגיקה)