מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק במילת שאלה. לערך העוסק במילת תנאי בטל; ראו אִלּוּ. |
לערך העוסק בכינוי רומז; ראו אֵלּוּ. |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | אילו |
| הגייה* | elu או eylu |
| חלק דיבר | מילת שאלה |
| מין | |
| שורש | |
| דרך תצורה | אֵי + אֵלּוּ |
| נטיות | |
- לשון חז"ל מילת שאלה, המבררת את זהותם של פרטים בקבוצה, בהקשר לפריט מידע כל שהוא.
- ”אֵילוּ הֵן הַחַרְצַנִּים וְאֵילוּ הֵן הַזַּגִּים? הַחַרְצַנִּים אֵלּוּ הֵן הַחִיצוֹנִים, וְהַזַּגִּים אֵלּוּ הֵן הַפְּנִימִיִּים.“ (משנה, מסכת נזיר – פרק ו, משנה ב)
- ”הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה שֶׁל שְׁנַיִם שֶׁנָּפְלוּ, שְׁנֵיהֶם חוֹלְקִים בָּעֵצִים וּבָאֲבָנִים וּבֶעָפָר, וְרוֹאִים אֵילוּ אֲבָנִים הָרְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּבֵּר.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק י, משנה א)
- הלחם של אֵי + אֵלּוּ.
- בלשון חז"ל נכתב לפעמים גם בכתיב חסר, אמנם כיום מקובל לכתבו בכתיב מלא.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | אילו |
| הגייה* | ilo |
| חלק דיבר | מילת קריאה |
| מין | |
| שורש | |
| דרך תצורה | אִי + לוֹ |
| נטיות | |
- לשון המקרא קריאה המביעה צער על אדם מסוים; אוי לו.
- ”כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ, וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ.“ (קהלת ד, פסוק י)
- מילה יחידאית במקרא.
- לדעת רוב הפרשנים המשמעות היא "אוי לו", אמנם לדעת התרגום הארמי הוא מקביל למילת התנאי אִלּוּ.