כלב

יש להוסיף לדף זה את הערך: כָּלַב .

כֶּלֶב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כלב
הגייה^*	kelev
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־ל־ב
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ כְּלָבִים, נ׳ כַּלְבָּה, נ"ר כְּלָבוֹת; כֶּלֶב־, ר׳ כַּלְבֵי־, נ׳ כַּלְבַּת־, נ"ר כַּלְבוֹת־; כ׳ כַּלְבּוֹ, כְּלָבָיו, כַּלְבָּתוֹ, כַּלְבוֹתָיו

הגיה

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

בעל חיים טורף ממחלקת היונקים שהתפתח מזאב ,נחשב לידידו הנאמן של בן-האדם.
- ”וּבָשָׂר בַּשָׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ“ (שמות כב, פסוק ל)
- ”בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה“ (מלכים א׳ כא, פסוק יט)
- ”הַזְּאֵב וְהַכֶּלֶב, כֶּלֶב הַכֻּפְרִי וְהַשּׁוּעָל [...] אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה“ (משנה, מסכת כלאים – פרק א, משנה ו)
לשון המקרא [כינוי גנאי] אדם שפל, אדם נחות.
- ”לֹא-תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְכָל-נֶדֶר כִּי תוֹעֲבַת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ גַּם-שְׁנֵיהֶם“ (דברים כג, פסוק יט)
- ”לָמָּה יְקַלֵּל הַכֶּלֶב הַמֵּת הַזֶּה אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ “ (שמואל ב׳ טז, פסוק ט)
- "...מעולם לא היינו אומה יוצרת, תמיד חיינו חיי צוענים וכלבים ברנר,יוסף חיים.
- הכלב הזה רימה אותי!
- "וְהִנֵּה אִשָּׁה כְנַעֲנִית יֹצֵאת...וְהִיא בָאָה וַתִּשְׁתַּחוּ לוֹ וַתֹּאמַר אֲדֹנִי עָזְרֵנִי׃ וַיַּעַן וַיֹּאמַר לֹא־טוֹב לָקַחַת אֶת־לֶחֶם הַבָּנִים וּלְהַשְׁלִיכוֹ לִפְנֵי צְעִירֵי הַכְּלָבִים הבשורה עפ' מתי טו פסוק כב+כו

גיזרון[עריכה]

בעברית-מקראית "כלב" (בסמוך לתיבת "עבדך") מופיע כשם תואר המבטא ענווה, והכנעה. דוד המלך בתפילתו לאלוהים,מכנה עצמו "כלב" (בניקוד משובש בצורת:"וּכְלִבְּךָ") : ”בַּעֲבוּר דְּבָרְךָ, וּכְלִבְּךָ (וכַלְבְּך) עָשִׂיתָ, אֵת כָּל-הַגְּדוּלָּה הַזֹּאת--לְהוֹדִיעַ, אֶת-עַבְדֶּךָ“ (שמואל ב׳ ז, פסוק כא), גם במכתבי לכיש מופיעה תיבת "כלב" כביטוי של ענווה והכנעה: מִי עַבְדֶּךָ כּלב כּי שָׁלַח אדֹנִי אֶת סֵפֶר הַמֶּלֶךְ וְאֶת סִפְרֵי השׂרִם לאמֹר: "קרָא נָא" (מכתבי לכיש),ובספר מלכים: ”וַיֹּאמֶר חֲזָהאֵל כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב כִּי יַעֲשֶׂה הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע הִרְאַנִי יְהוָה אֹתְךָ מֶלֶךְ עַל־אֲרָם“ (מלכים ב׳ ח, פסוק יג), וכך גם במכתבי אל-עמארנה בהם מופיע הצירוף בהגיית: "ארדו כלבו" ardu kalbu בהוראת:"עבדו-כלבו" ^[1].
המילה משותפת לשפות שמיות רבות. אכדית: kalbu; אוגריתית: klb; פיניקית: כלב; ארמית־סורית: כלבא; ערבית: كَلْب (כַּלְבּ) ועוד.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

אוקראינית: собака‏‏‏‏ (תעתיק: sobáka)

пес‏‏‏‏ (תעתיק: pes)

איטלקית: cane‏‏‏‏
אמהרית: ውሻ‏, ከልብ‏‏‏‏
אנגלית: dog‏, hound‏, canine
אספרנטו: hundo‏‏‏‏
ארמית: כַּלְבָּא
ארמנית: շուն‏‏‏‏ (תעתיק: šun)
בולגרית: куче‏‏‏‏ (תעתיק: kuče)

пес‏‏‏‏ (תעתיק: pes)

בסקית: txakur‏‏‏‏
גרוזינית: ძაღლი‏‏‏‏ (תעתיק: ʒaɣli)
גרמנית: Hund‏‏‏‏
דנית: hund‏‏‏‏
הודית: कुत्ता‏‏‏‏ (תעתיק: kuttā)
הולנדית: hond‏‏‏‏
הונגרית: kutya‏, eb‏‏‏‏
וייטנמית: chó‏‏‏‏
ולשית: ci‏‏‏‏
זולו: inja‏‏‏‏
טורקית: köpek‏, it‏‏‏‏
יוונית: σκύλος‏‏‏‏ (תעתיק: skýlos)

κύων‏‏‏‏ (תעתיק: kúōn)

יידיש: הונד‏‏‏‏
יפנית: 犬‏, 狗‏‏‏‏ (תעתיק: inu)
לטינית: canis‏‏‏‏
מלאית: anjing‏‏‏‏
נורווגית: hund‏, bikkje‏‏‏‏
סווהילית: mbwa‏‏‏‏
סלובנית: pes‏‏‏‏
סלובקית: pes‏‏‏‏
ספרדית: perro‏‏‏‏
ערבית: كلب‏‏‏‏ (תעתיק: כַּלְב)
פולנית: pies‏‏‏‏
פורטוגלית: cachorro‏, cão‏‏‏‏
פינית: koira‏‏‏‏
פרסית: سگ‏‏‏‏ (תעתיק: סָג)
צ'כית: pes‏, fena‏‏‏‏
צרפתית: chien‏‏‏‏
קוראנית: 개‏‏‏‏ (תעתיק: gae)

견‏‏‏‏ (תעתיק: gyeon)

구‏‏‏‏ (תעתיק: gu)

קרואטית: cane‏‏‏‏
רומנית: câine‏‏‏‏
רוסית: собака‏‏‏‏ (תעתיק: sobáka)

пёс‏‏‏‏ (תעתיק: pjos)

שוודית: hund‏‏‏‏
תאילנדית: หมา‏‏‏‏ (תעתיק: mǎa)

สุนัข‏‏‏‏ (תעתיק: sùnák),

ראו גם[עריכה]

כלבת

קישורים חיצוניים[עריכה]

ערך בוויקיפדיה: כלב

טקסונומיה בוויקימינים: Canis familiaris

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כלבים