שער

לערך העוסק בכתיב המקראי שַׂעַר; ראו סַעַר.

שַׁעַר א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שער
הגייה*	sha'ar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־ע־ר ב
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ שְׁעָרִים; שַׂעַר־, ר׳ שַׁעֲרֵי־; כ׳ שְׁעָרָיו, שְׁעָרֶיהָ

שער – פתח גדול בחומה

שער האריות

שער (כדורגל)

1. פתח גדול בחומה או בגדר שנועד למעבר אנשים, בעלי חיים ורכב מצדה האחד אל צדה האחר, או דלת בפתח כזה (גם בהשאלה).

   • ”וַיָּקָם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזֻזוֹת וַיִּסָּעֵם עִם הַבְּרִיחַ וַיָּשֶׂם עַל כְּתֵפָיו“ (שופטים טז, פסוק ג)
   • "חמישה שערים היו להר הבית: שני שערי חולדה מן הדרום, משמשין כניסה ויציאה..." (משנה מדות א ג)
   • אם לא נתקין דלת בשער האקדמיה,יטרידו אותנו דרי-רחוב דיק הדיקן.

2. לשון המקרא בהשאלה מן (1): תחום ישוב.

   • ”וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַאדני אֱלֹהֶיךָ; לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ“ (דברים ה, פסוק יג)

3. לשון המקרא בתקופת טרום המלוכה, היה המקום בו התכנסו ראשי שבטים,הנכבדים והשופטים.

   • ”וַיַּעֲמֹדֿ מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַיהוָה אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי“ (שמות לב, פסוק כו)
   • ”וְעֶפְֿרוֹן יֹשֵׁבֿ בְּתוֹךְֿ בְּנֵי חֵתֿ וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת אַבְֿרָהָם בְּאָזְנֵי בְֿנֵי חֵתֿ לְכֹֿל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ לֵאמֹר“ (בראשית כג, פסוק י).
   • ”וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אַתֶּם וּבְֿנֵיכֶם וּבְֿנֹתֵיכֶם וְעַבְֿדֵֿיכֶֿם וְאַמְהֹתֵיכֶֿם וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בְּשַׁעֲרֵיכֶם כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה אִתְּכֶֿם“ (בראשית כד, פסוק ס)

4. [ספורט] מתקן העומד בכל אחד משני עברי המגרש. כל קבוצה מגנה על שער אחד, ומנסה לגלגל את הכדור אל תוך הנגדי.

   • החלוץ של הקבוצה היריבה סיכן את השער שלנו, אבל השוער עצר את הכדור סלים וארזה

5. [ספורט] בהשאלה מן (3): נקודת זכות במשחק כדור, הניתנת לאחר גלגול הכדור אל שער (3) היריב.

   • כדי למצוא את הספר בספרייה אני זקוק לשם המחבר המלא, כפי שמופיע על שער הספר פרננדו החתול

גזרון

• המילה הכנענית העתיקה "שער" מופיעה בתעתיק אכדי כ־ša-aḫ-ri (בתעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית). אוגריתית: תרע'^{[דרוש מקור]}; ארמית: תּרָע, תַּרְעָא; ערבית: תַ'עְְ'ר.
• (3)להבדיל מן התקופה השבטית בישראל בו השער שימש כמקום כינוס חברתי, בתקופת המלוכה משמש השער כמקום הכניסה לעיר והיציאה ממנה ,כמרכז שלטוני ומסחרי, כמקום מושב השופטים וכן כמקום מפגש לאוכלוסייה מגוונת

צירופים

• שער האשפות
• שער הגיא
• שער הנצחון
• שער הרחמים
• שער זהב
• שערי צדק
• שערי שמים

מילים נרדפות

• מעבר (1)
• גול (4)

ניגודים

• מחסום (1)

תרגום

• אנגלית:

 1.portal‏, gate‏‏‏‏

 2. -

 4.goal‏‏‏‏

 4.score‏‏‏‏

 5.title-page‏‏‏‏

 5.section‏‏‏‏

• ארמית: בבא
• ערבית: باب‏‏‏‏, بوابة‏‏‏‏, هدف‏‏‏‏ (1,3)

שַׁעַר ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שער
הגייה*	sha'ar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־ע־ר א
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ שְׁעָרִים

1. ערך, מחיר.

   • ”אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער. יצא השער - פוסקין“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ה, משנה ז)
   • ”מלמד שמעמידין אגרדמין למדות ואין מעמידין אגרדמין לשערים דבי נשיאה אוקימו אגרדמין בין למדות בין לשערים“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף פט, עמוד א)
   • "היה השער לחיטים קבוע בשוק ארבע סאין בסלע" (משנה תורה להרמב"ם, הלכות מלווה ולווה פרק ט).
   • ”הוא מצטער פתאום, כי עולה על לבו ירידת שער החיטים בשנה הזאת“ (נעילה, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
   • שערי המניות בבורסה בתל אביב עלו היום בשיעור מתון.
   • בשל חג הפורים, לא יפרסם היום בנק ישראל שערים חדשים למטבעות הזרים.
   • שערי המתכות היקרות נקבעים בשוק המתכות בלונדון.

גיזרון

1. פעם אחת במקרא במובן של "יחס כמויות": ”וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה שְׁעָרִים“ (בראשית כו, פסוק יב). בלשון חז"ל במובן של ערך או מחיר. כנראה מן הפועל שִׁעֵר. בעברית עכשווית יוחדה המילה לשימוש בתחום הפיננסים ושוק ההון, לדוגמה: שערי המניות (כלומר, מחירי המניות) או שערי המטבעות הזרים (כלומר ביטוי ערכם של המטבעות הזרים באמצעות המטבע המקומי). בערבית המילה سِعْر (סִעְר) פירושה: מחיר, וגם בה משמשת המילה בעיקר בתחום הפיננסים ושוק ההון.

צירופים

• שער חליפין
• שער יציג
• שער הריבית

תרגום

• אנגלית: price‏, rate‏, value
• ערבית: سعر‏‏‏‏

שָׁעַר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שער
שורש וגזרה	שׁ־ע־ר א, ע"ג
בניין	פָּעַל (קַל)

1. חשב מה היה או מה יהיה, מבלי לדעת במדויק. העריך תוצאות של מעשה.

   • ”כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא “ (משלי כג, פסוק ז)

גיזרון

• הפועל מופיע פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל, ויש לו פרשנויות שונות, אחת מהן "שער - מלשון השערה ואומדן כמו מאה שערים (מצודת ציון)".

מילים נרדפות

• העריך

תרגום

• אנגלית: evaluate‏, calculate‏, estimate‏

שִׁעֵר א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שיער
שורש וגזרה	שׁ־ע־ר א, ע"ג
בניין	פִּעֵל

1. חשב מה היה או מה יהיה, מבלי לדעת במדויק. העריך תוצאות של מעשה.

   • ”הוא שיער בנפשו, שאם יהיה בעל אשה ובנים ובני־ביתו יהיו רעבים.“ (העיקר, מאת יהודה שטיינברג, בפרויקט בן יהודה)
   • שערו נא בנפשכם כיצד נראית רומא עצמה, לשעבר שליטת העולם, רדומה תחת שלטון עריץ של פרושים. (מכתב של ג'ובני בוקצ'יו, תרגום בנימין ארבל)

2. לשון חז"ל חישב כמות.

   • ”בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים מְשַׁעֲרִים אֶת הַכַּלְכָּלָה – בַּבַּכּוּרוֹת, וּבַסְּיָפוֹת, וּבְאֶמְצַע הַקָּיִץ; הַמּוֹנֶה, מְשֻׁבָּח; וְהַמּוֹדֵד, מְשֻׁבָּח מִמֶּנּוּ; וְהַשּׁוֹקֵל, מְשֻׁבָּח מִשְּׁלָשְּׁתָּן.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק ד, משנה ו)
   • ”יָרֵךְ שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בָּהּ גִּיד הַנָּשֶׁה, אִם יֶשׁ בָּהּ בְּנוֹתֵן טַעַם, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה; כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין אוֹתָהּ, כְּבָשָׂר בְּלָפֶת.“ (משנה, מסכת חולין – פרק ז, משנה ד)
   • ”כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין אוֹתָן, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, נוֹתֵן אֶת הַכַּנָּה בֵּינֵיהֶם; מִן הַכַּנָּה וְלַחוּץ, טָהוֹר; מִן הַכַּנָּה וְלִפְנִים וּמְקוֹם הַכַּנָּה, טָמֵא.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ז, משנה ו)

נגזרות

• שיעור
• שֹׁעַר (צורת הסביל)

מילים נרדפות

• אמד (2)
• העריך

תרגום

• אנגלית:evaluate‏, calculate‏, estimate‏

שִׁעֵר ב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שיער
שורש וגזרה	שׁ־ע־ר ב
בניין	פִּעֵל

1. לשון חז"ל עסק בפתיחה וסגירה של שער

   • ”משורר ששיער במיתה“ (בבלי, מסכת ערכין – דף יא, עמוד ב)

גיזרון

התואר שוער במקרא.

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שֹׁעָר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שוער
הגייה*	sho׳ar
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	שׁ־ע־ר ג
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ שֹׁעָרִים, נ׳ שֹׁעָרוֹת

1. מאוס, מגונה, רע.

   • ”כַּתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ.“ (ירמיהו כט, פסוק יז).

גיזרון

1. המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.

תרגום

• אנגלית: vile‏‏‏‏

ראו גם

• שערוריה

שֵׂעָר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שיער
הגייה*	se'ar
חלק דיבר	שם־עצם כללי
מין	זכר
שורש	שׂ־ע־ר
דרך תצורה	משקל קֵטָל
נטיות

1. מעטה של חוטים דקים הצומח מעורם של בעלי חיים, בעקר יונקים, המשמש כמבודד.

   • ”וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו.“ (בראשית כה, פסוק כה)
   • ”וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת-כָּל־שְׂעָרוֹ, אֶת־רֹאשׁוֹ וְאֶת־זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו...“ (ויקרא יד, פסוק ט)
   • ”וַיָּחֶל שְׂעַר־רֹאשׁוֹ לְצַמֵּחַ כַּאֲשֶׁר גֻּלָּח.“ (שופטים טז, פסוק כב)
   • ”בַּיּוֹם הַהוּא יְגַלַּח אֲדֹנָי בְּתַעַר [...] אֶת־הָרֹאשׁ וְשַׂעַר הָרַגְלָיִם וְגַם אֶת־הַזָּקָן תִּסְפֶּה.“ (ישעיהו ז, פסוק כ)
   • ”הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה; עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד.“ (שיר השירים ד, פסוק א)
   • "שיערו גולח כשבא למחנה / שיערה נשאר ארוך ובלי מענה" (הבלדה על השיער הארוך והשיער הקצר, מאת יהודה עמיחי)

גזרון

• מצרית קדומה שׂר - sr בהוראת שער וגם פיאה - 'נוכרית' בשפה המצרית מתיבת sr נגזרת תיבת סר בהוראת התפזר , המצרים שראו בשיער מגודל סמל ללכלוך ולהזנחה, ובית גידול נוח לכינים, נהגו לגלח את זקנם ושיער ראשם או לגזרו, וכתחליף נהגו לחבוש פאה , אי-לכך במצרית קדומה תיבת sr (מופיע כ-'שמוץ') משמשת גם בהוראת לכלוך . לשון אמהרית ṣagʷər הגייה - צֲאּ'וֹרי

צירופים

• שיער גולש

נגזרות

• שערה

מילים נרדפות

• פרוה

תרגום

• אנגלית: hair‏‏‏‏
• ערבית: شَعَر‏‏‏‏
• רוסית: волосы

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שיער