לדלג לתוכן

מקל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מַקֵּל (גם: מַקַּל)

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מקל
הגייה* makel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר או נקבה[1]
שורש אינו ברור (הוצעו השורשים: מקל/נקל/וקל/קלל); ראה בסעיף "גיזרון"
דרך תצורה לא מבוררת (תלויה בשורש); הנטייה היא על דרך משקל:מַקְטֵל
נטיות ר׳ מַקְּלוֹת; מַקֵּל־ וגם מַקַּל־; כ׳ מַקְּלִי, מַקֶּלְךָ, מַקְּלוֹ, מַקֶלְכֶם
פסלון עץ של אדם האוחז במקל
  1. לשון המקרא מוט עץ קצר, המשמש להישענות בהליכה, להכאה ועוד.
  2. עברית חדשה פיסה מאורכת של חומר כלשהו.
    • מקלות קינמון מעולים להשבחת טעמם של תבשילים.
  3. לשון ימי הביניים (טעמי המקרא) מין טעם משרת.
    • "ששי הוא המסכן, שהוא לתחתית שכן, בשני מקלות לתכן" (אהרן בן אשר, דקדוקי הטעמים, סי' יז).
    • "והעשרה משרתים הם שופר מפזז ושופר הפוך וצנורית ומקל ודהויה ושוכב ונטויה ומארכה ושלשלת" (הוריית הקורא ג', עניין הטעמים והמשרתים).
  4. לשון ימי הביניים מין צמח.
    • "ושמן נרדי ושמן החבושים והרמוניאק והמקל היהודי" (קבוצי גלינוס, ב, כ"י פריס).

גיזרון

[עריכה]
  • מקור המילה אינו ברור. יש המדמים למצרית ma-ki-ru (אבן שושן). הצעות נוספות רוכזו בידי מילון בן יהודה ו-BDB, כלהלן:
  • ר' יונה אבן ג'נאח ורד"ק קבעו את השורש מקל, אך כתבו שאפשר שהוא נקל (ומכאן הדגש ב-ק') במשקל מַקְטֵל.
  • גזניוס, יוליוס פירסט ואחרים הניחו גם הם שהשורש הוא מקל, ודימו ל"בקל" באתיופית ובערבית (بقل) שמשמעו צמח.
  • יש שגזרו מ"נקל" (نقل) בערבית במשמעות עבר ממקום למקום.
  • יש שגזרו (Schwally ZAW xi. 1891, 170 f.) משורש קלל במשמעות של ניעור, התנועה שעושה המכשף עם המטה ( ”קִלְקַל בַּחִצִּים“ (יחזקאל כא, פסוק ב).
  • בארת (ZMG xii. 1887, 616) הציע את השורש קל והשווה לقُلَةٌ (קֻלַתֻן) - מקל שמונע על ידי אחר (ראה BDB, ערך מקל).
  • במילון בן יהודה הציע את המקור בשורש וקל (وقل) הערבי, שמשמעו "הלך ועלה על ההר", "ומשקל מַקֵּל כמו מדע, והכוונה בו דבר ישתמשו בו להעליה בהר, כי בודאי ראשית התשמיש במקל היה להשען עליו בעליה בהר" (מילון בן יהודה, ערך מקל, עמ' 3279, הערה 2).

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

(להוראה 1)

תרגום

[עריכה]

התרגומים הם להוראה (1) ומתאימים לעתים להוראה (2). הוראות (3), (4) נדירות ואין להן תרגום מבורר. ראה בערך האנגלי לתרגומים נוספים להוראות שונות.

  • אוקראינית: палиця‏‏‏‏
  • איטלקית: bastone‏‏‏‏
  • אלבנית: shkop‏‏‏‏
  • אנגלית: stick‏‏‏‏
  • אפריקנית: stok‏‏‏‏
  • ארמנית: փայտ‏‏‏‏
  • בולגרית: пръчка‏‏‏‏
  • גרמנית: Stab‏‏‏‏
  • דנית: kæp‏‏‏‏
  • הולנדית: stok‏‏‏‏
  • הונגרית: bot‏‏‏‏
  • זולו: induku‏‏‏‏
  • טורקית: çubuk‏‏‏‏
  • יוונית: ραβδί‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏
  • לטבית: rīkste‏‏‏‏
  • לטינית: baculum‏‏‏‏
  • מלאית: batang‏‏‏‏
  • מקדונית: стап‏‏‏‏
  • סינית: ‏‏‏‏
  • סיציליאנית: bastuni‏‏‏‏
  • ספרדית: palo, fuste‏‏‏‏
  • פורטוגלית: pau‏‏‏‏
  • פינית: keppi‏‏‏‏
  • פרסית: چوب‏‏‏‏
  • צרפתית: bâton‏‏‏‏
  • קוריאנית: 막대기‏‏‏‏
  • קטלנית: garrot‏‏‏‏
  • רומנית: băț‏‏‏‏
  • רוסית: па́лка‏‏‏‏
  • תאית: ดุ้น‏‏‏‏


מידע נוסף

[עריכה]

בהחלטות האקדמיה ללשון העברית מוזכרת המילה אגב אורחא כדוגמה למשקל מַקְטֵל, אך אין זאת אלא שהיא נוטה כמו משקל זה; ב"מאגרים" של המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית מצוין שורש המילהמ כמקל.

  • בלשון חז"ל (עברית שבתלמוד) נמצאת בלשון נקבה זרק מקל בפניה (בפני עבודה זרה) חייב ונאסרת (המקל נאסרת כתקרובת) [בבלי עבודה זרה נא. רמב"ם הלכות ע"ז פ"ג].

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מקל
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מקלות

סימוכין

[עריכה]

הערך מקל במילונים ובאנציקלופדיות הבאים:

כתבי העת המוזכרים לעיל בקיצור, על פי המצוטט ב-BDB, הם:

מֵקֵל

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מקל
הגייה* mekel
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ק־ל־ל א
דרך תצורה משקל מַקְטִיל
נטיות ר׳ מְקִלִּים; נ׳ מְקִלָּה, נ"ר מְקִלּוֹת
  1. לשון חז"ל אדם הנוטה להקל, הפוסק באופן שאינו מחמיר.
  2. עברית חדשה בהשאלה: דבר המאפשר הפחתה בעונש.
    • הנאשם שוחרר עקב הנסיבות המקלות.

גיזרון

[עריכה]
  • תואר בינוני של הפועל הקל.

ניגודים

[עריכה]

=

ראו גם

[עריכה]
  1. בלשון חז"ל ראה מידע נוסף