צנור

צִנּוֹר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צינור
הגייה*	tsinor
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	צ־נ־ר
דרך תצורה	משקל קִטּוֹל
נטיות	ר': צִנּוֹרוֹת או צִנּוֹרִים, נ"י: צִנּוֹר־, נ"ר: צִנּוֹרוֹת־ או צִנּוֹרֵי־, כ': צִנּוֹרִי, צִנּוֹרוֹ, צִנּוֹרָהּ, צִנּוֹרֶיךָ, צִנּוֹרֵיהֶם, צִנּוֹרוֹתֵינוּ, צִנּוֹרוֹתַיִךְ, צִנּוֹרוֹתַי

צינור השקייה

1. לשון המקרא זֶרֶם שֶׁל מַיִם.

   • ”וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא, כָּל-מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר...“ (שמואל ב׳ ה, פסוק ח)
   • ”תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ; כָּל-מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ“ (תהילים מב, פסוק ח)

2. לשון חז"ל וו המחבר את פעמון הבהמה אל העל

   • ”הַצִּיר וְהַצִּנּוֹר וְהַקּוֹרָה וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ, מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד.“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק א, משנה י)

3. לשון חז"ל כְּעֵין גָּלִיל אָרֹךְ וְחָלוּל לְהַזְרָמַת נוֹזֵל או גַּז בְּעִקָּר. הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת עָשׂוּי מֵחֳמָרִים שׁוֹנִים דֻּגְמַת פְּלַסְטִיק, גֻּמִּי, מַתֶּכֶת וְעוֹד.

   • ”הַיַּיִן, מִשֶּׁיְּקַפֶּה; אַף עַל פִּי שֶׁקִּפָּה, קוֹלֵט מִן הַגַּת הָעֶלְיוֹנָה וּמִן הַצִּינוֹר, וְשׁוֹתֶה.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק א, משנה ז)
   • ”צינור המקלח למקוה והמכתשת נתונה בצדו...“ (תוספתא, מסכת מקוואות – פרק ב, הלכה א)
   • "וכן צינור ששופכין על פיו מים, והן נזחלין על הכותל ויורדין לרשות ..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת , פרק י"ח)
   • "מעפרת בעפר ומעלה אבק פורח, וכתה אחרת דולחת בְּצִנּוֹר שֶׁל מַיִם..." מנדלי מוכר ספרים, "סיפורים", עמ' 7
   • "...(הירשילי ולייבא) מְרַקְּדִים יְחֵפִים בָּרחובות ודשים בשעת המטר בתוך צִנּוֹרוֹת המים..." מנדלי מוכר ספרים, "בעמק הבכא"
   • "וכשראו שאין ברירה מתחו צינור עם ממטרה ומסביב סביב נטעו שדרה" (נעמי שמר, "כיצד שוברים חמסין")

4. [מליצה] בהשאלה גּוֹרֵם מַעֲבִיר, אֶמְצָעִי הַמְשַׁמֵּשׁ לְ-.

   • "חייהם שלהם ונַפְשם שלהם – הם שנעשו להם לְצִנּוֹרוֹת הַשֶּׁפע הראשיים..." ח"נ ביאליק, "שירתנו הצעירה"

גיזרון

1. תיבת "צינור" מופיעה פעמיים במקרא, ובשני מופעיה קשה לבאר עד תום את פירושה המלא והמקורי. יש הנשענים על הארמית בהשוואתם למילה: צִנּוֹרָא- שפירוש אחד לה הוא כמעין קנה ברזל שבקצהו האחד ראש מכופף (וכן יש הטוענים כי המילה "צַנְתָּר" הינה הרחבה מן "צִנּוֹר", בְּהִוָּסף ת"ו, ואכן מילה זו שבלשוננו מקבילה אף היא לארמית: צַנְתְּרָא, וכמו כן מופיעה גם בתנ"ך), ובא בתלמוד גם נוסח עברי (בכתיב עם ה"א) "צִנּוֹרָה" כשם תואר בהוראת "נתז ריר": "ערב יום הכפורים ונתְּזה צינורה של רוק מפיו על בגדיו וטימתו..." (ירושלמי יומא ה).
   • כיום מקובלת ההנחה כי המילה המקראית "צינור" שמשה בהגדרת מערכת המים היבוסית המוכרת בשמה: פיר וורן
2. מאשורית: בהגיית צנרה (ṣnrh) בהוראת וו-תלייה, נגזרת ממנה היא התיבה הסורית: צָנֻרִתַ (ṣnwrytˀ) בהוראת וו או מזלג ששימשו בפולחן.מצוי גם בערבית כשם עצם: בהגיית סִין (سِنّ) ובהוראת קצה-חנית,קצה-חץ.

צירופים

• מפתח צנורות

נגזרות

• צנרת
• צנורה
• צנורית

מילים נרדפות

• גובתה
• סילון

תרגום

(3)

• אנגלית: pipe‏, duct‏, hose
• צ'כית: hadice‏, roura‏, trubka

ראו גם

• ביב
• זרנוק
• מרזב
• צנתר
• שפופרת
• תעלה