מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קָנָה שְׁבִיתָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
|
| הגייה* |
kana shvita
|
| חלק דיבר |
פועל
|
| מין |
-
|
| שורש |
ק־נ־י/ה; שׁ־ב־ת
|
| דרך תצורה |
צירוף
|
| נטיות |
|
- לשון חז"ל [הלכה] קבע את מקומו (בתחילת השבת או חג, מה שמגדיר את תחום המותר לו לנוע - עירוב תחומין או עירוב חצירות).
- [ספרותי] נעשה קבוע.
- אורח נטה ללון, אך לאחר כמה ימים נראה שקנה לו שביתה בביתינו
- הכhנים קנו להן שביתה בשער בתי.
- מצאנו כי הדעות המושמעות בתקשורת קונות שביתה בלב ההמונים
ביטויים קרובים[עריכה]
| השורש קנה
|
|
השורש ק־נ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
נטיות הפעלים[עריכה]
| ק־נ־ה
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
קָנָה
|
קוֹנֶה
(ב׳ פעוּל: קָנוּי)
|
יִקְנֶה
|
קְנֵה
|
לִקְנוֹת
|
| נִפְעַל
|
נִקְנָה
|
נִקְנָה
|
יִקָּנֶה
|
הִקָּנֵה
|
לְהִקָּנוֹת
|
| הִפְעִיל
|
הִקְנָה
|
מַקְנֶה
|
יַקְנֶה
|
הַקְנֵה
|
לְהַקְנוֹת
|
| הֻפְעַל
|
הֻקְנָה
|
מֻקְנֶה
|
יֻקְנֶה
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
| פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|
