מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | |
הגייה* | kana shvita |
חלק דיבר | פועל |
מין | - |
שורש | ק־נ־י/ה; שׁ־ב־ת |
דרך תצורה | צירוף |
נטיות | |
- לשון חז"ל [הלכה] קבע את מקומו (בתחילת השבת או חג, מה שמגדיר את תחום המותר לו לנוע - עירוב תחומין או עירוב חצירות).
- [ספרותי] נעשה קבוע.
- אורח נטה ללון, אך לאחר כמה ימים נראה שקנה לו שביתה בביתינו
- הכhנים קנו להן שביתה בשער בתי.
- מצאנו כי הדעות המושמעות בתקשורת קונות שביתה בלב ההמונים
השורש קנה |
השורש ק־נ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
ק־נ־ה |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
קָנָה |
קוֹנֶה
(ב׳ פעוּל: קָנוּי) |
יִקְנֶה |
קְנֵה |
לִקְנוֹת |
נִפְעַל |
נִקְנָה |
נִקְנָה |
יִקָּנֶה |
הִקָּנֵה |
לְהִקָּנוֹת |
הִפְעִיל |
הִקְנָה |
מַקְנֶה |
יַקְנֶה |
הַקְנֵה |
לְהַקְנוֹת |
הֻפְעַל |
הֻקְנָה |
מֻקְנֶה |
יֻקְנֶה |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
|
|
|
|
|
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|