דגן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דָּגָן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דגן
הגייה* dagan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־ג־ן
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ דְּגָנִים; דְּגַן־, ר׳ דִּגְנֵי־
ארבעה מחמשת מיני דגן: חטה, שעורה, כוסמת ושיבולת שועל.
מאכלי דגן
  1. לשון המקרא צמח עשבוני ממשפחה שבחד פסיגיים, המשמש לתבואה ומספוא.
    • ”וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן-הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה מִן-הַיָּקֶב.“ (במדבר יח, פסוק כז)
    • ”עַד-בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל-אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים.“ (ישעיהו לו, פסוק יז)
    • ”וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל וּדְגַן-שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ.“ (תהלים עח, פסוק כד)
    • ”וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֹמְרִים בָּנֵינוּ וּבְנֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ רַבִּים וְנִקְחָה דָגָן וְנֹאכְלָה וְנִחְיֶה.“ (נחמיה ה, פסוק ב)
    • גַּנָּן גִּדֵּל דָּגָן בַּגַּן, דָּגָן גָּדוֹל גָּדַל בַּגַּן, (שובר שניים)

במקורה שימשה המילה דגן ככינוי ליבול לאחר שנאסף לערימה[1].

גיזרון[עריכה]

  • ארמית: דְּגָנָא;[2] פיניקית: 𐤃𐤂𐤍 (דגן);[3] אוגריתית: dgn 𐎄𐎂𐎐;[4]
  • מלשון אפרו-אסיתית קדומה: (דְהֵגְ-או) dVg(V)w. מצרית קדומה: דוֹגְ'דוֹ dwḏw, "קמח", מן ḏdꜣ בהגיית: דְגֶ'דַ - בהוראת שומן.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: דגן
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Poaceae
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דגנים

סימוכין[עריכה]

  1. ד"ר משה רענן: "דגן", באתר "מכון התורה והארץ"
  2. מילון יסטרוב
  3. A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, Richard S. Tomback, page 94
  4. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 265