מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
קנוי
|
| הגייה* |
kanuy
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ק־נ־י/ה
|
| דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
| נטיות |
נ׳ קְנוּיָה, ר׳ קְנוּיִּים, נ"ר קְנוּיּוֹת
|
- לשון חז"ל מה שנרכש ונמצא בבעלותו של אדם.
| השורש קנה
|
|
השורש ק־נ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
| ק־נ־ה
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
קָנָה
|
קוֹנֶה
(ב׳ פעוּל: קָנוּי)
|
יִקְנֶה
|
קְנֵה
|
לִקְנוֹת
|
| נִפְעַל
|
נִקְנָה
|
נִקְנָה
|
יִקָּנֶה
|
הִקָּנֵה
|
לְהִקָּנוֹת
|
| הִפְעִיל
|
הִקְנָה
|
מַקְנֶה
|
יַקְנֶה
|
הַקְנֵה
|
לְהַקְנוֹת
|
| הֻפְעַל
|
הֻקְנָה
|
מֻקְנֶה
|
יֻקְנֶה
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
| פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
קינוי
|
| הגייה* |
kinuy
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ק־נ־א
|
| דרך תצורה |
משקל קִטּוּל
|
| נטיות |
|
- לשון חז"ל קנאה של בעל לאשתו, בעיקר בהלכות סוטה.
| השורש קנא
|
|
השורש ק־נ־א הוא שורש מגזרת נל"א.
| ק־נ־א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
| נִפְעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
| הִפְעִיל
|
הִקְנִיא
|
מַקְנִיא
|
יַקְנִיא
|
הַקְנֵא
|
לְהַקְנִיא
|
| הֻפְעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
קִנֵּא
|
מְקַנֵּא
|
יְקַנֵּא
|
קַנֵּא
|
לְקַנֵּא
|
| פֻּעַל
|
קֻנָּא
|
מְקֻנָּא
|
יְקֻנָּא
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְקַנֵּא
|
מִתְקַנֵּא
|
יִתְקַנֵּא
|
הִתְקַנֵּא
|
לְהִתְקַנֵּא
|
| |
|
