קנוי

קָנוּי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קנוי
הגייה*	kanuy
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ק־נ־י/ה
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ קְנוּיָה, ר׳ קְנוּיִּים, נ"ר קְנוּיּוֹת

1. לשון חז"ל מה שנרכש ונמצא בבעלותו של אדם.

   • ”אמר [לה] השאילני [קורדומי] אמר קרדום שאני קנוי קונם נכסים עלי אם יש [לך] קרדום בידוע שאין לו קרדום“ (תוספתא, מסכת נדרים – פרק ד, הלכה ה)

גיזרון

• בינוני פעול מן קנה

מילים נרדפות

• נרכש

ניגודים

• מֻפְקָר

תרגום

• אנגלית: bought‏, owned‏‏‏‏

ראו גם

• קנין
• רכוש

קִנּוּי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קינוי
הגייה*	kinuy
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־נ־א
דרך תצורה	משקל קִטּוּל
נטיות

1. לשון חז"ל קנאה של בעל לאשתו, בעיקר בהלכות סוטה.

   • ”אמר ריש לקיש מה לשון קינוי דבר המטיל קנאה בינה לבין אחרים“ (בבלי, מסכת סוטה – דף ב, עמוד ב)

גיזרון

• שם פעולה מן קינא

מילים נרדפות

• קנאה
• אזהרה (בהלכות סוטה)

תרגום

• אנגלית: jealousy‏‏‏‏

ראו גם

• סוטה
• סתירה

השורש קנא

השורש ק־נ־א הוא שורש מגזרת נל"א. נטיות הפעלים ק־נ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- הִפְעִיל הִקְנִיא מַקְנִיא יַקְנִיא הַקְנֵא לְהַקְנִיא הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין- פִּעֵל קִנֵּא מְקַנֵּא יְקַנֵּא קַנֵּא לְקַנֵּא פֻּעַל קֻנָּא מְקֻנָּא יְקֻנָּא -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְקַנֵּא מִתְקַנֵּא יִתְקַנֵּא הִתְקַנֵּא לְהִתְקַנֵּא