מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 ערך זה עוסק ביצירה, כריתת עצים. לערך העוסק בבריאות, ראו הבריא, בריא.
|
[[קטגוריה: בניין פָּעַל]]
- לשון המקרא יצר, עשה יש מאין, עשה מה שלא היה קודם.
- ”כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.“ (בראשית ב, פסוק ג)
- ”כִּי כֹה אָמַר אדני בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם הוּא הָאֱלֹהִים יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ הוּא כוֹנְנָהּ לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ.“ (ישעיהו מה, פסוק יח)
- מקבילה בערבית: بَرَأَ (בַּרַאַ), במשמעות דומה.
מילים נרדפות[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- יש הרואים בצמד בָּרַא-בֵּרֵא דוגמה לזוג פעלים בהם המשמעות בבניין קל הפוכה מן המשמעות בבניין פיעל. דוגמאות אחרות הן: חָטָא-חִטֵּא, סָקֵל-סִקֵּל.
[[קטגוריה: בניין פִּעֵל]]
- לשון המקרא כרת עצים, פינה ונקה מעצים ומצמחית בר.
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
|
| שורש וגזרה |
ב־ר־א
|
| בניין |
|
- לשון המקרא [נדיר](יש לשכתב פירוש זה): קיבל ואכל מזון שנועד לחזקו בחולשתו.
- ”וַיָּקֻמוּ זִקְנֵי בֵיתוֹ עָלָיו לַהֲקִימוֹ מִן הָאָרֶץ וְלֹא אָבָה וְלֹא בָרָא אִתָּם לָחֶם“ (שמואל ב׳ יב, פסוק יז)
- השורש בדר"כ ב־ר־י/ה נראה שיותר נכון היה בָּרָה
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא. יש אומרים גם ”היו לברות למו“ (איכה ד, פסוק י)
