מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק ביצירה, כריתת עצים. לערך העוסק בבריאות; ראו הבריא , בריא .
לשון המקרא יצר, עשה יש מאין, עשה מה שלא היה קודם.
”כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.“ (בראשית ב , פסוק ג )
”כִּי כֹה אָמַר אדני בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם הוּא הָאֱלֹהִים יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ הוּא כוֹנְנָהּ לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ.“ (ישעיהו מה , פסוק יח )
יש מילה מקבילה בסורית: ܒܪܵܝܵܐ (בְּרָיִאָ) ובערבית: بَرَأَ (בַּרַאַ) במשמעות דומה.
יש אומרים שהמשמעות המקורית של השורש ב־ר־א היא: עיצוב, חיתוך, בדומה להוראת המילה בֵּרֵא .[ 1]
יש הרואים בצמד בָּרַא-בֵּרֵא דוגמה לזוג פעלים בהם המשמעות בבניין קל הפוכה מן המשמעות בבניין פיעל. דוגמאות אחרות הן: חָטָא-חִטֵּא , סָקֵל-סִקֵּל .
לשון המקרא כרת עצים, פינה ונקה מעצים ומצמחית בר.
”עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים“ (יהושע יז , פסוק טו )
”כִּי הַר יִהְיֶה לָּךְ, כִּי יַעַר הוּא וּבֵרֵאתוֹ וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו“ (יהושע יז , פסוק יח )
”וְרָגְמוּ עֲלֵיהֶן אֶבֶן קָהָל, וּבָרֵא אוֹתְהֶן בְּחַרְבוֹתָם, בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם יַהֲרֹגוּ וּבָתֵּיהֶן בָּאֵשׁ יִשְׂרֹפוּ.“ (יחזקאל כג , פסוק מז )
השורש קיים גם בפיניקית: 𐤄𐤁𐤓𐤀 (הברא) - בעל מלאכה, נגר .
יש אומרים שהוראה זו היא המשמעות המקורית של השורש ב־ר־א, ראו בָּרָא לעיל.
לשון המקרא [נדיר] אכל בכמות מועטת.
”וַיָּקֻמוּ זִקְנֵי בֵיתוֹ עָלָיו לַהֲקִימוֹ מִן הָאָרֶץ וְלֹא אָבָה וְלֹא בָרָא אִתָּם לָחֶם“ (שמואל ב׳ יב , פסוק יז )
בדר"כ מופיע במקרא בשורש ב־ר־י/ה, כגון: ”הָיוּ לְבָרוֹת לָמוֹ“ (איכה ד , פסוק י ) . לדעת חלק מהפרשנים שורש ב־ר־א בהוראת אכילה מופיע פעם נוספת בבניין הפעיל: ”לְהַבְרִיאֲכֶם “ (שמואל א׳ ב , פסוק כט ) .
מסתבר, שיש קרבה למילה בריא בהוראת: שָׁמֵן , עב בשר.