מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הבריא , בריא .
לשון המקרא ”כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.“ (בראשית ב , פסוק ג ) ”כִּי כֹה אָמַר אדני בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם הוּא הָאֱלֹהִים יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ הוּא כוֹנְנָהּ לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ.“ (ישעיהו מה , פסוק יח ) יש מילה מקבילה בסורית: ܒܪܵܝܵܐ (בְּרָיִאָ) ובערבית: بَرَأَ (בַּרַאַ) במשמעות דומה.
יש אומרים שהמשמעות המקורית של השורש ב־ר־א היא: עיצוב, חיתוך, בדומה להוראת המילה בֵּרֵא .[1] מילים נרדפות [ עריכה ] מידע נוסף [ עריכה ] יש הרואים בצמד בָּרַא-בֵּרֵא דוגמה לזוג פעלים בהם המשמעות בבניין קל הפוכה מן המשמעות בבניין פיעל. דוגמאות אחרות הן: חָטָא-חִטֵּא , סָקֵל-סִקֵּל . לשון המקרא ”עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים“ (יהושע יז , פסוק טו ) ”כִּי הַר יִהְיֶה לָּךְ, כִּי יַעַר הוּא וּבֵרֵאתוֹ וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו“ (יהושע יז , פסוק יח ) ”וְרָגְמוּ עֲלֵיהֶן אֶבֶן קָהָל, וּבָרֵא אוֹתְהֶן בְּחַרְבוֹתָם, בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם יַהֲרֹגוּ וּבָתֵּיהֶן בָּאֵשׁ יִשְׂרֹפוּ.“ (יחזקאל כג , פסוק מז ) השורש קיים גם בפיניקית: 𐤄𐤁𐤓𐤀 (הברא) - בעל מלאכה, נגר .
יש אומרים שהוראה זו היא המשמעות המקורית של השורש ב־ר־א, ראו בָּרָא לעיל. לשון המקרא [נדיר] ”וַיָּקֻמוּ זִקְנֵי בֵיתוֹ עָלָיו לַהֲקִימוֹ מִן הָאָרֶץ וְלֹא אָבָה וְלֹא בָרָא אִתָּם לָחֶם“ (שמואל ב׳ יב , פסוק יז ) בדר"כ מופיע במקרא בשורש ב־ר־י/ה, כגון: ”הָיוּ לְבָרוֹת לָמוֹ“ (איכה ד , פסוק י ) . לדעת חלק מהפרשנים שורש ב־ר־א בהוראת אכילה מופיע פעם נוספת בבניין הפעיל: ”לְהַבְרִיאֲכֶם “ (שמואל א׳ ב , פסוק כט ) .
מסבתר שיש קרבה למילה בריא בהוראת: שָׁמֵן , עב בשר. הערות שוליים [ עריכה ]
