מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מקנה |
| הגייה* | mikne |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־נ־י/ה |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
| נטיות | ר׳ מִקְנִים, נ"י: מִקְנֵה־, נ"ר: מִקְנֵי־, כ': מִקְנֵהוּ, מִקְנָהּ; מִקְנֵיהֶם, מִקְנֵינוּ |
- לשון המקרא סַךְ רְכוּשׁוֹ שֶׁל אָדָם בְּבַהֲמוֹתָיו.
- ”וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב“ (בראשית יג, פסוק ב)
- ”וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה; וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים“ (בראשית כו, פסוק יד)
- ”כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי; וְכָל מִקְנְךָ תִּזָּכָר פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה“ (שמות לד, פסוק יט)
- ”וַיְהִי מִקְנֵהוּ שִׁבְעַת אַלְפֵי צֹאן וּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי גְמַלִּים, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת צֶמֶד בָּקָר וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֲתוֹנוֹת...“ (איוב א, פסוק ג)
- "...לֹא כָּל מַעֲשַׂר הָאָרֶץ וּמִקְנֶיהָ תִּקְבָּעוּנִי הֱבִיאוּהוּ טֶרֶף לִמְשָׁרְתַי וִידִידַי." סעדיה הגאון, "אנוכי אש אוכלה"
- קִנְיָן, דְּבַר-מַה חָמְרִי הַשַּׁיָּךְ לְאָדָם (בְּדֶרֶךְ-כּלָל בַּעַל עֵרֶךְ כַּסְפִּי).
- מהשורש השמי קנ המשותף גם לאכדית- qanu ולארמית- קְנֵי.
| השורש קנה |
|
השורש ק־נ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
| ק־נ־ה |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
קָנָה |
קוֹנֶה
(ב׳ פעוּל: קָנוּי) |
יִקְנֶה |
קְנֵה |
לִקְנוֹת |
| נִפְעַל |
נִקְנָה |
נִקְנָה |
יִקָּנֶה |
הִקָּנֵה |
לְהִקָּנוֹת |
| הִפְעִיל |
הִקְנָה |
מַקְנֶה |
יַקְנֶה |
הַקְנֵה |
לְהַקְנוֹת |
| הֻפְעַל |
הֻקְנָה |
מֻקְנֶה |
יֻקְנֶה |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
|
|
|
|
|
| פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|
- לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): תהליך רכישה
- ”וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ וְכָל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל גְּבֻלוֹ סָבִיב, לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה לְעֵינֵי בְנֵי חֵת “ (בראשית כג, פסוק יח)
- ”אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים לְפִיהֶן יָשִׁיב גְּאֻלָּתוֹ מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ“ (ויקרא כה, פסוק נא)
- ”וָאֶכְתֹּב בַּסֵּפֶר וָאֶחְתֹּם וָאָעֵד עֵדִים וָאֶשְׁקֹל הַכֶּסֶף בְּמֹאזְנָיִם, וָאֶקַּח אֶת סֵפֶר הַמִּקְנָה אֶת הֶחָתוּם הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְאֶת הַגָּלוּי“ (ירמיהו לב, פסוק יא)