מקנה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מִקְנֶה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מקנה
הגייה* mikne
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־נ־י/ה
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות ר׳ מִקְנִים, נ"י: מִקְנֵה־, נ"ר: מִקְנֵי־, כ': מִקְנֵהוּ, מִקְנָהּ; מִקְנֵיהֶם, מִקְנֵינוּ
  1. לשון המקרא סַךְ רְכוּשׁוֹ שֶׁל אָדָם בְּבַהֲמוֹתָיו וּבְצֹאנוֹ.
    • ”וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב“ (בראשית יג, פסוק ב)
    • ”וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה; וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים“ (בראשית כו, פסוק יד)
    • ”כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי; וְכָל מִקְנְךָ תִּזָּכָר פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה“ (שמות לד, פסוק יט)
    • ”וַיְהִי מִקְנֵהוּ שִׁבְעַת אַלְפֵי צֹאן וּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי גְמַלִּים, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת צֶמֶד בָּקָר וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֲתוֹנוֹת...“ (איוב א, פסוק ג)
    • "...לֹא כָּל מַעֲשַׂר הָאָרֶץ וּמִקְנֶיהָ תִּקְבָּעוּנִי הֱבִיאוּהוּ טֶרֶף לִמְשָׁרְתַי וִידִידַי." סעדיה הגאון, "אנוכי אש אוכלה"
  2. קִנְיָן, דְּבַר-מַה חָמְרִי הַשַּׁיָּךְ לְאָדָם (בְּדֶרֶךְ-כּלָל בַּעַל עֵרֶךְ כַּסְפִּי).

גיזרון[עריכה]

  • מהשורש השמי קנ המשותף גם לאכדית- qanu ולארמית- קְנֵי.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

השורש קנה

השורש ק־נ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים[עריכה]

ק־נ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָנָה קוֹנֶה

(ב׳ פעוּל: קָנוּי)

יִקְנֶה קְנֵה לִקְנוֹת
נִפְעַל נִקְנָה נִקְנָה יִקָּנֶה הִקָּנֵה לְהִקָּנוֹת
הִפְעִיל הִקְנָה מַקְנֶה יַקְנֶה הַקְנֵה לְהַקְנוֹת
הֻפְעַל הֻקְנָה מֻקְנֶה יֻקְנֶה -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל