לדלג לתוכן

מסכן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: מְסֻכָּן.

מִסְכֵּן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמסכן
הגייה*misken
חלק דיברשם־תואר
מיןזכר
שורשס־כ־ן א
דרך תצורהמשקל מִקְטֵל
נטיותנ׳ מִסְכֵּנָה; ר׳ מִסְכֵּנִים
  1. לשון המקרא אדם חסר אמצעים לפרנס את עצמו או את משפחתו.
    • ”וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם, וּמִלַּט (וּמִלא)־הוּא אֶת־הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ; וְאָדָם לֹא זָכַר, אֶת־הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא.“ (קהלת ט, פסוק טו)
  2. אדם במצב מעורר רחמים, בגין צרה או מצוקה שפקדוהו.

גיזרון

[עריכה]
  • המלה מופיעה במקרא. כיום המילה משמשת במשמעותה השנייה, וזאת, כנראה בהשאלה מהמילה התנ"כית. מקבילה לאכדית muškēnu (מֻשכֶנֻ). מהערבית נשאלה תיבת 'מסכן' לשפות אירופאיות בהוראה "מסכן" (ראו למשל mesquinho).
  • muškênu מופיע בחוקי חמורבי (1750 לפנה"ס) כמעמד החברתי האמצעי בחברה בת שלוש מעמדות - בין ה־Amêlu (המעמד העליון) לעבדים (המעמד התחתון).[1] במסמכי אללחֿ מופיעות שתי רשימות של אנשים מכנען, אחת מהן היא רשימה של אנשים שהם muškēnu.[2]

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: עוני
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מסכן

הערות שוליים

[עריכה]
  1. William F. Edgerton, Amêlu and Muškênu in the Code of Hammurabi, The American Journal of Semitic Languages and Literatures 41, 1924, pp. 58–63
  2. Nadav Naʾaman, Four Notes on the Size of Late Bronze Age Canaan, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1999, p. 32 doi: 10.2307/1357614, JSTOR 1357614
השורש סכן
  • שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
  1. ס־כ־ן א - מלשון סַכָּנָה.
  2. ס־כ־ן ב - התרגלות.

מְסֻכָּן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמסוכן
הגייה*mesukan
חלק דיברתואר
מיןזכר
שורשס־כ־ן
דרך תצורהמשקל מְקֻטָּל
נטיותנ׳ מְסֻכֶּנֶת, ר׳ מְסֻכָּנִים,
נ"ר מְסֻכָּנוֹת
  1. לשון המקרא (משמעות משוערת) אדם הנושא סכין, או עוסק בגילוף למשל / סוג של עץ כנראה מיש דרומי.
    • הַמְסֻכָּן תְּרוּמָה, עֵץ לֹא־יִרְקַב יִבְחָר; חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ־לוֹ, לְהָכִין פֶּסֶל לֹא יִמּוֹט.“ (ישעיהו מ, פסוק כ)
  2. לשון חז"ל בהשאלה מן (3): חולה אנוש.
    • ”מַעֲשֶׂה בְמִרְיָם הַתַּדְמוֹרִית שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ עַל בִּתָּהּ שֶׁהָיְתָה מְסֻכֶּנֶת וְהָלְכָה וּמָצְאָה שֶׁמֵּתָה.“ (משנה, מסכת נזירפרק ו, משנה יא)
    • ”הַמְחַלֵק נְכָסָיו עַל פִּיו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֶחָד בָּרִיא וְאֶחָד מְסֻכָּן...“ (משנה, מסכת בבא בתראפרק ט, משנה ז)
  3. לשון ימי הביניים שיש לנקוט במשנה זהירות בקרבתם.
    • ”וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ עֵת הֲלִיכָתוֹ, אָמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר: תֵּדַע כִּי אַתָּה מֵת בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה הַמְסֻכָּן, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לְךָ מִי שֶׁיְּלַוֶּה אוֹתְךָ.“ (ספר הכוזרי, מאמר שלישי, פסוק כא)
    • "במקום מסוכן שנקרא לו הבית, גר אדם מבולבל שנקרא לו אני" (עכשיו מעונןערך מקביל בוויקיפדיה, מאת אביב גפן)
    • עיסוק בחשמל ידוע כמסוכן ולפיכך מומלץ לחשמלאים בלבד

גיזרון

[עריכה]
  • יחידאי במקרא. הפירוש הקדום לתיבת מסכן עינינו בעץ הקרוי בשפה השומרית: מוּסֻוכַּנוּם (𒄑𒈩𒈣𒃶𒈾) מילולית בהוראת: סוג של עץ [1] כנראה מיש או מיש דרומי בערבית קרוי מַיִישֹ (ميس) בארמית: מַיְשָׁא. העץ צומח במגן (אזור) תחום בו דוברה הלשון השומרית העתיקה כיום מדינת עומאן. ואכן אב הכנסיה הירונימוס שחי בארץ ישראל כארבעים שנה ולמד תורה מפי התנאים פירש מילה מקראית זו כך. (טורטשינר,מילים שאולות) ההשערה היא שצמח הקנה הוא אותו עץ הקרוי מסוכן שמופיע בספר שיר השירים ביחד עם שמות של עצי בשמים נוספים: ”נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָ(כַּנֶ)ה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה. מֹר, וַאֲהָלוֹת, עִם, כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים“ (שיר השירים ד, פסוק יד)
  • בינוני סביל מן סיכן המשנאי.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]
השורש סכן
  • שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
  1. ס־כ־ן א - מלשון סַכָּנָה.
  2. ס־כ־ן ב - התרגלות.

הערות שוליים

[עריכה]
  1. The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2004 musukkannu, page: 237