מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
מסכן
הגייה *
misken
חלק דיבר
שם־תואר
מין
זכר
שורש
ס־כ־ן א
דרך תצורה
משקל מִקְטֵל
נטיות
נ׳ מִסְכֵּנָה; ר׳ מִסְכֵּנִים
לשון המקרא אדם חסר אמצעים לפרנס את עצמו או את משפחתו.
”וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם, וּמִלַּט־הוּא אֶת־הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ; וְאָדָם לֹא זָכַר, אֶת־הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא.“ (קהלת ט , פסוק טו )
אדם במצב מעורר רחמים , בגין צרה או מצוקה שפקדוהו.
מהתנ"ך, שם המילה משמשת בהגדרתה הראשונה. כיום המילה משמשת במשמעותה השנייה, וזאת, כנראה בהשאלה מהמילה התנ"כית. אכדית מֶשׁקֶנֻ (𒈦𒂗𒆕). מלשון שמית (ערבית) נשאלה תיבת 'מסכן' לפורטוגזית בהגיית: מסכינוּ (mesquinho ) בהוראת: מסכן
מילים נרדפות [ עריכה ]
אביון , דך , דל , מך , עני , רש (1)
אומלל , חדל אישים , חסר מזל , מוזנח , נטוש , עלוב , עלוב נפש (2)
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
עוני תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
מסכן
השורש סכן
שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
ס־כ־ן א - מלשון סַכָּנָה .
ס־כ־ן ב - התרגלות.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
מסוכן
הגייה *
msukan
חלק דיבר
שם־תואר
מין
זכר
שורש
ס־כ־ן א'
דרך תצורה
נטיות
לשון המקרא אדם הנושא סכין,או שמשלח ידו מתבצע באמצעות סכין (כגילוף למשל).
”הַמְסֻכָּן תְּרוּמָה, עֵץ לֹא־יִרְקַב יִבְחָר; חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ־לוֹ, לְהָכִין פֶּסֶל לֹא יִמּוֹט.“ (ישעיהו מ , פסוק כ )
לשון חז"ל בהשאלה מן (3): חולה אנוש .
”מַעֲשֶׂה בְמִרְיָם הַתַּדְמוֹרִית שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ עַל בִּתָּהּ שֶׁהָיְתָה מְסֻכֶּנֶת וְהָלְכָה וּמָצְאָה שֶׁמֵּתָה.“ (משנה, מסכת נזיר – פרק ו, משנה יא )
”הַמְחַלֵק נְכָסָיו עַל פִּיו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֶחָד בָּרִיא וְאֶחָד מְסֻכָּן ...“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ט, משנה ז )
עברית חדשה שיש לנקוט במשנה זהירות בקרבתם.
"במקום מסוכן שנקרא לו הבית, גר אדם מבולבל שנקרא לו אני" (עכשיו מעונן , מאת אביב גפן )
עיסוק בחשמל ידוע כמסוכן ולפיכך מומלץ לחשמלאים בלבד
בינוני סביל מן סיכן המשנאי.
הערות שוליים [ עריכה ]
השורש סכן
שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
ס־כ־ן א - מלשון סַכָּנָה .
ס־כ־ן ב - התרגלות.