שממון

שִׁמָּמוֹן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שיממון
הגייה*	shimamon
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־מ־ם
דרך תצורה	משקל קִטָּלוֹן
נטיות

1. לשון המקרא אימה וצער מרובים.

   • ”וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן-אָדָם הִנְנִי שֹׁבֵר מַטֵּה-לֶחֶם בִּירוּשָׁלִַם וְאָכְלוּ-לֶחֶם בְּמִשְׁקָל וּבִדְאָגָה וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה וּבְשִׁמָּמוֹן יִשְׁתּוּ.“ (יחזקאל ד, פסוק טז)

גזרון

• המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל וביחזקאל יב, פסוק יט; בשני מופעיה היא בתקבולת עם דאגה. וגם בצורת משומם

מילים נרדפות

• דכאון
• מרה שחורה
• קדרות
• שעמום

תרגום

• אנגלית: dreariness‏‏‏‏

ראו גם

• שמם
• מַשְׁמִים

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שיממון

• "שִׁמָּמוֹן",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 8078)