שממון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שִׁמָּמוֹן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שיממון
הגייה* shimamon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ש־מ־ם
דרך תצורה משקל קִטָּלוֹן
נטיות
  1. לשון המקרא אימה וצער מרובים.
    • ”וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן-אָדָם הִנְנִי שֹׁבֵר מַטֵּה-לֶחֶם בִּירוּשָׁלִַם וְאָכְלוּ-לֶחֶם בְּמִשְׁקָל וּבִדְאָגָה וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה וּבְשִׁמָּמוֹן יִשְׁתּוּ.“ (יחזקאל ד, פסוק טז)

גזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל וביחזקאל יב, פסוק יט; בשני מופעיה היא בתקבולת עם דאגה.
  • בשפה מצרית עתיקה: שְֹמָמֻ - smamu במשמעות טבח,(שדה קטל),קרבן .
  • "שממון" מתקשר עם שמה של השממית ומרמז על החרדות ממנה משום אמונה עממית-ערבית קדומה שבגופה של השממית יש ארס שעלול לגרום צרעת ומחלות קשות אחרות. הנוגע בלטאה זו עלול גם למות. נראה שהזיהוי המקראי - (ראו גזרון:"שממית") מושפע מהאטימולוגיה – שׂמ-ממית.
  • כמו בעברית (ראו: סם), כך גם בערבית שורש (סממ س م م) سم מתקשר עם רעלארס - קטלניים. בניב ערבי-מרוקאי סם - سم גם במשמעות קנאה.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שיממון